לימור ויסברג כספי

שקופיותlimorצילום: דני כתרי 

אֲנִי מַחְלִיקָה עַל צִיר הַזְּמַן כְּמוֹ קְרוֹנִית.
אֵיךְ שֶׁהִשְׁתַּחְרַרְנוּ, קָנִינוּ וָאן, וְעָשִׂינוּ מִמֶּנּוּ בַּיִת. שָׁנָה שְׁלֵמָה גַּרְנוּ עַל שִׂפְתֵי אֲגַמִּים, עַל לְשׁוֹנוֹת אֲדָמָה, בְּשׁוּלֵי יְעָרוֹת. יַעֲרוֹת שׁוּלַיִם, חָצִינוּ מְדִינוֹת, בְּכָל דַּיְנֶר מָצָאנוּ אֶת אוֹתָהּ מֶלְצָרִית עִם אוֹתוֹ סִינַר פַּסְטֶל וְאוֹתָן צִפָּרְנַיִם מֻדְבָּקוֹת. לֹא הָיָה לָנוּ טֶלֶפוֹן. חָלַבְנוּ מֵיְפְּל מִלְּשַׁד עֲצֵי הָאֶדֶר. בַּלֵּילוֹת הַכּוֹכָבִים הִגְזִימוּ, מִי שֶׁהִרְפָּה נָשַׁר לְחֵיקֵנוּ. עָצַרְנוּ נְשִׁימָה, הִקְשַׁבְנוּ לְתִנְשָׁמוֹת. לֹא שָׁמַעְנוּ חֲדָשׁוֹת. בְּטֶקְסָס יָשַׁבְנוּ אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּרוֹדֶאוֹ עַד שֶׁאָמַרְתִּי יַאלְלָה בּוֹא נְחַפֵּשׂ בֵּית מִרְקַחַת, בַּשֵּׁרוּתִים שֶׁל מֶקְדוֹנַלְדְס הֵבַנּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה וְרָאִיתִי אוֹתְךָ בּוֹכֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. בִּגְלוּיָה לַהוֹרִים שֶׁלִּי כָּתַבְנוּ רַק: תִּקְצְרוּ אֶת הַדֶּשֶׁא. עַל הַגְּלוּיָה הָיְתָה תְּמוּנָה שֶׁל אִכָּר עוֹמֵד, מְחַיֵּךְ, זְרוֹעוֹ כְּרוּכָה סְבִיב דְּלַעַת שֶׁהִגִּיעָה לוֹ לַמֵּצַח. חֹדֶשׁ אַחַר כָּךְ חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה וְהִתְחַתַּנּוּ יְחֵפִים.
שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד. לָמַדְנוּ וְעָבַדְנוּ וְגִדַּלְנוּ יְלָדִים, הִפְרַדְנוּ כְּבִיסָה עֲדִינָה. אַחַר כָּךְ נִפְרַדְנוּ. לָקַחְנוּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ מִגּוּף אֶחָד וְהֶעֱבַרְנוּ לְאַחֵר. קָרָאתָ לָזֶה הַצְרָחָה.
לִפְעָמִים אֲנִי מַחְלִיקָה עַל צִיר הַזְּמַן כְּמוֹ קְרוֹנִית.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא הֶגְיוֹנִי. אֲבָל אַתָּה – שֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ מְאֻחָר, כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר אִמָּא לִשְׁלוֹשָׁה בָּנִים, וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְקַמֶּרֶת בַּפְּתַח סוֹגְרַיִם שֶׁל גּוּפְךָ הַיָּשֵׁן – אַתָּה נוֹהֵג בַּוָּאן, אֲנַחְנוּ בְּנֵי עֶשְׂרִים וְאַחַת, חוֹצִים אֶת ג'וֹשוּעַ טְרִי בֵּין עֲצֵי הַיּוּקָה שֶׁעַנְפֵיהֶם מִתְחַנְּנִים לַשָּׁמַיִם. זוֹ שׁוּב הַתְחָלָה. בָּעֲיָרָה הַבָּאָה נַעֲצֹר לְתַדְלֵק. מִחוּץ לַחֲנוּת הַנּוֹחוּת יְנַמְנְמוּ קִלְחֵי תִּירָס בְּסַלְסִלּוֹת גֹּמֶא וְתִהְיֶה שַׁלֶּכֶת, שֶׁהִיא שִׁירַת הַבַּרְבּוּר שֶׁל הָעֵצִים.

 

 

 

ניו אינגלנד

בַּמַּחְלָקָה הַבּוֹטָנִית בְּהַרְוַארְד מַסָּצ'וּסֵטְס
נְעוּצִים פַּרְפָּרִים
מְפֻסְּקֵי כְּנָפַיִם

בַּחוּץ אִשָּׁה בְּגוּפִיָּה שֶׁל הַפַּטְרִיוֹטְס וְנַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת, מִתְאוֹנֶנֶת:
אוֹ מַי, גְלוֹבַּל וֹורְמִינְג,
וּמַפְנָה לְבַעֲלָהּ כָּתֵף קָרָה

בְּקָרוֹב יַאֲדִימוּ הַנְּשִׁירִים
הַמֵּיְפְּל יַעֲמֹד
יָפֶה בַּשַּׁלֶּכֶת

עַל אַף שֶׁאַתָּה בְּיַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי
רָאִיתִי אוֹתְךָ
חוֹצֶה כְּבִישׁ וְנִכְנָס
לִגְלִידֵרִיָּה.

 

 

 

עמדתי

כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתִי בָּרְחוֹב
קָפַצְתָּ מֵעַל אֲדָנִית
בִּתְנוּעָה שֶׁל אָצַן מְשׂוּכוֹת
אוֹלִימְפִּי
וְרַצְתָּ לִקְרָאתִי

וַאֲנִי עָמַדְתִּי לִקְרָאתְךָ
כְּדֵי לֹא לְצַמְצֵם
אֶת הַמֶּרְחָק וְהַזְּמַן
שֶׁבּוֹ אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ
רָץ אֵלַי.

 

 

 

משוררתlimor-caspi-book

תִּרְאִי תִּרְאִי
מְשׁוֹרֶרֶת עָאלֶק
מְטַיֶּלֶת יְחֵפָה
בְּגִנַּת הַתַּבְלִינִים
נוֹשֵׂאת אֶת עַצְמֵךְ בִּמְרִיצָה
עוֹקֶרֶת סִרְפָּדִים
מַצְפִּינָה בַּכִּיס צֵרוּפִים

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת
שֶׁהִמְצֵאת מַשֶּׁהוּ,
אֵיפֹה הַג'וֹנִי ווֹקֶר,
אֵיפֹה הַנִּיקוֹטִין,
מִשְׁקֹלֶת הַיָּגוֹן?

כַּמָּה עוֹד תּוּכְלִי לְהַמְשִׁיךְ כָּכָה
לְהִתְפַּיֵּט עַל תַּחֲרַת הַיּוֹרֶה
וּפְרִיחַת הַחַמְסִינִים

דַּבְּרִי בָּרוּר
תַּגִּידִי: "בָּא לִי אִמָּא.
כָּל אִמָּא."
וְתָנוּחִי.

 

 


עשב גבוה

כְּשֶׁרָשְׁמָה עֵינַת אֶת סוֹל לְחוּג קָפּוּאֵירָה הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה דָּבָר שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְבַשֵּׂר עַל כָּךְ שֶׁבְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים בְּדִיּוּק, בַּפַּעַם הַיְּחִידָה בָּהּ יַסְכִּים בַּעֲלָהּ לָקַחַת אֶת סוֹל לַחוּג (אַל תִּתְרַגְּלִי לָזֶה), הוּא יִפְגֹּשׁ שָׁם אֶת הִלָּה וּבָזֶה יִגָּמְרוּ הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהֶם. כְּלוּם הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה, גַּם כְּשֶׁכַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי לֹא עָבַר פַּעֲמַיִם. תְּנַסִּי שׁוּב הִיא אָמְרָה לַפְּקִידָה בַּמַּתְנָ"ס וְלֹא יָדְעָה בְּעֶצֶם מָה הִיא אוֹמֶרֶת.
אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הֲנָחָה שֶׁהָעֲבָדִים הָאַפְרִיקָאִים שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַקָּפּוּאֵירָה בַּמֵּאָה ה-16 בִּבְּרָזִיל לֹא הִכִּירוּ אֶת עֵינַת וְלֹא הָיְתָה לָהֶם שׁוּם כַּוָּנָה לְהָבִיא לְסִיּוּם נִשּׂוּאֶיהָ.
כֵּיוָן שֶׁעֵינַת אָהֲבָה אֶת בַּעֲלָהּ אַהֲבָה מִן הַסּוּג שֶׁל אֵין לִי חַיִּים בִּלְעָדֶיךָ, נָסְעָה לִבְּרָזִיל לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מְקוֹרוֹת מִיתָתָהּ, בִּבְּרָזִיל פָּגְשָׁה עֵינַת אֶת ג'וֹן, אַרְכֵאוֹלוֹג אוֹסְטְרָלִי שֶׁהָגָה אֶת שְׁמָהּ כְּמוֹ אֱגוֹז.
וְכָל הַכָּבוֹד לָעֲבָדִים הַנְּבוֹנִים.

 

 

 

אנחנו יושבים על פצצה מתקתקת שהיא השבר הסורי אפריקאי

בֵּינְתַיִם מִתְגַּלְגֶּלֶת הַשָּׁנָה מֵהַגַּב לַבֶּטֶן. הָאֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בַּאָרֶנָה וְצוֹפִים בִּסְקִילוֹת בְּכִכַּר הוֹט וִי-אוֹ-דִי, אַחַר כָּךְ מְלַטְּפִים אֶת יֶרֶךְ בְּנֵי הַזּוּג וּבוֹלְעִים פְּרוֹזָק כְּדֵי לֹא לָדַעַת. הַלֵּב מֻסָּח, הָאֹכֶל אָרוּז בְּנַיְלוֹן, הַנַּיְלוֹן מִנֵּפְט. מִסְפָּרָם שֶׁל הַפִילוֹסוֹפִים מִתְמַעֵט. יֵשׁ מִלִּים שֶׁנֶּעֶלְמוּ כְּמוֹ הָגִיתִי וְיֵשׁ מִלִּים שֶׁמִּתְרַבּוֹת כְּמוֹ: חֲוָיַת מִשְׁתַּמֵּשׁ. מִשְׁתַּמֵּשׁ! אֲנָשִׁים נִפְגָּשִׁים לְדֶיְט עִם תְּמוּנָה וּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים לְאִי בּוֹדֵד. לֹא נוֹתְרוּ אִיִּים בּוֹדְדִים. לוּ הָיִינוּ מְדַבְּרִים יָשָׁר, לוּ אָמַרְנוּ לְמָשָׁל: אֵין לָנוּ לֵב לַעֲקֹר עֵץ וּמִיָּד הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לֵב. לוּ אָמַרְנוּ: אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים לְהָקֵל עַל כְּאֵבֵינוּ הַנּוֹדְדִים אֶל קֵבוֹתֵינוּ הַמֻּרְעָבוֹת, אֶל חֲלָצֵינוּ הַבּוֹעֲרִים, אֶל חֲפָצֵינוּ הַמִּתְרַבִּים, לוּ הוֹדֵינוּ שֶׁכְּשֶׁאֵינֶנּוּ נוֹשְׁמִים חָמְרֵי הַרְדָּמָה אָנוּ מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מְבַקְּשִׁים רַק לֶאֱהֹב וּלְהֵאָהֵב. בֵּינְתַיִם מַה שֶּׁתַּם – נוֹשֵׁר בְּלִי יְבָבָה.

 

השירים מתוך "מפה לשם כבר נהיה מחר" – ספרי עיתון 77 2019

 

קישורים חיצוניים

אצלנו בבית לא גירשו שדים - מאמר על הספר "מפה לשם כבר נהיה מחר" הארץ

שיר מאת לימור ויסברג כספי - אתר הספרייה הלאומית

שיר מולחן מאת לימור ויסברג כזספי, שירונט

דף הפייסבוק של לימור ויסברג כספי

דף הטוויטר ש לימור ויסברג כספי

דף האינסטגרם של לימור ויסברג כספי

דף מעצבת של לימור ויסברג כספי

 

 

 חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 101"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل