גאיה
גָּאיָה,
גָּאיָה וּמְלוֹאָהּ,
וְזֶה כָּל אֲשֶׁר צָרִיךְ כְּדֵי לְהַלֵךְ,
יְחֵף נֶפֶשׁ,
עַל-פְּנֵי אֲדָמָה חֲרוּכָה
וּמְשֻׁגַּעַת כָּמוֹךְ.
מתוך: על ספסל בטשרניחובסקי, הוצאת עקד 2010
וכך
1.
וְכָךְ, נֶאֱבָקִים
אֲנַחְנוּ בְּמֹחוֹת מְתֻרְגָּלִים,
מִשְׁתַּכְּרִים מִנִּיחוֹחַ אֵדָיו שֶׁל
קָפֶה מְזַמֵּן מִלִּים מְסִיחוֹת
דַּעַת לֹא קְשׁוּרָה מְצַפָּה
לְעוֹד.
2.
וְכָךְ, חֲפוּזִים,
מִתְרַפְּקִים עַל שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל תֹּם,
שֶׁהָיָה לְרֶגַע, עִם נִצְנוּץ הָעֵינַיִם,
שֶׁנָּבַט מֵרָחוֹק, שֶׁבִּקֵשׁ קָרוֹב
וְנִקְבָּר, מְפַרְפֵּר, תַּחַת הַר שֶׁל
אֲנָחוֹת.
3.
וְכָךְ, דְּווּיִים,
כָּל עֶצֶם בְּגוּפֵנוּ מוֹחָה נִמְרָצוֹת,
וּשְׁרִירִים עַקְשָׁנִיִּים מְכַוְּנִים אֶת הַגּוּף
בִּתְנוּעָה חוֹרֶתֶת מַצָּעִים,
לִשְׂרֹט אֶת שֶׁנִּתָּן, לְטַלְטֵל רְגָעִים
עַד תֹּם.
4.
וְכָךְ, שְׁכוּבִים,
קְלִפּוֹת מוּתָשׁוֹת מֵעַצְמֵנוּ,
פְּזוּרוֹת עַל מִטָּה רְחָבָה,
יָד נוֹגַעַת בְּחָזֶה, יָד שְׁנִיָּה בְּגוּף
אֲשֶר הוּקָא, וְשָׁב לְהִבָּלַע
בְּשֶׁקֶט.
5.
וְכָךְ, קְרוּסִים,
קַשְׂקַשִּׂים בְּזוּיִים
מוּטָלִים כִּכְלִי-אֵין-חֵפֶץ-בּוֹ,
זְרוּקִים בַּצַּד, כָּל-אֶחָד לְבַד
עִם עַצְמוֹ וְהִרְהוּרָיו אוֹדוֹת
שֶׁהָיָה.
6.
וְכָךְ, מְרוּחִים
כְּחֹמֶר עַל פְּרוּסוֹת חַיִּים,
נְגוּסִים מִזֶּה זְמַן וְעַכְשָׁו רַק
אוֹסְפִים שְׁיָרִים לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר
שֶׁל הָעֵינַיִם, סְתוּרוֹת הַמַּבָּט,
הַנִּפְקָחוֹת.
מתוך: על ספסל בטשרניחובסקי, הוצאת עקד 2010
קוביה של עץ
קֻבִּיָּה שֶׁל עֵץ. אָדָם
עוֹלֶה לְדַבֵּר.
בְּיָדוֹ מִיקְרוֹפוֹן, עֵינָיו
אֵשׁ בּוֹעֶרֶת.
הוּא מְדַבֵּר לָעִנְיָן. הוּא
אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים נְכוֹחָה.
הוּא מְנֻמָּק כִּדְבָעֵי וְעִמּוֹ תִּלִּים שֶׁל מוּסָר מְסֻדָּר
הוּא טוֹעֵן דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו.
הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּאוֹת. הוּא יוֹרֵד.
אֶל חֵיק הַקָּהָל הוּא שָׁב,
רַק שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו
אֲבוּקָה אֱנוֹשִׁית מִשְׁתּוֹלֶלֶת
בְּלַהַט קְרָב.
מתוך העבודה "הדרך", שילוב של דימויים צילומיים מעובדים ושירה. העבודה הופיעה במסגרת תערוכת אמנות ושירה בשנת 2012.
אות מתה
הַשּׁוּרוֹת מְמֻסְפָּרוֹת וְאֵינָן מְאַפְשְׁרוֹת לִבְרֹחַ
אֶל מִחוּץ לִשְׁאֵלוֹת מְמֻקָּדוֹת מַטָּרָה,
בַּרְוָזִים בְּמִטְוָח שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ
בִּקְרָבָיו שֶׁל מַחְשֵׁב אֲפִלּוּ
לֹא נְקֻדָּה
אַחַת
לְמַחְשָׁבָה, שֶׁאוּלַי
זֶהוּ בְּדִיּוּק הַמִּקְרֶה שֶׁל אוֹתָהּ פְּגִיעָה
עֲמֻקָּה וּמַכְאִיבָה, שֶׁאֵין לְהַרְשׁוֹתָהּ בְּשׁוּם תְּנַאי אוֹ מְחִיר,
וְאֵין לַזֶּה כָּל קֶשֶׁר לִסְדָרָיו הַנֻּקְשִׁים שֶׁל הַהֲלִיךְ הַפְּלִילִי
אוֹ לְסֵדֶר הַסְּעִיפִים
אֶלָּא
לְהַרְשָׁעָתָם
הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת
שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים, חַפִּים מִכָּל רְגִישׁוּת
לְטוֹבָתָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת מְשֻׁמֶּנֶת וּמְנֻוֶּלֶת
וְדַעַת מִעוּט
שֶׁכַּיָּדוּעַ, זוֹ
אֵינָהּ נִשְׁמַעַת כַּיָּאוּת
זוֹ רַק אוֹת כְּאִמּוּם פָּגוּם
וְהִיא מְלֵאַת מְתֹם
וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים
וְהַקַּדִּישׁ יָתוֹם.
מתוך "בבל", ספר שירה שיראה אור בשנת 2014, העוסק בהרשעת החף מפשע, חזקת החפות/האשמה והספק הסביר.
ציִד (מטבעות ושדים)
וְקָנֵהוּ תָּמִיד מֻפְנֶה אֵלַיִךְ
אֶל אֵיבָרִים מֻכְמָנִים מֵעֵבֶר לְעִקּוּלוֹ שֶׁל חִיּוּךְ
טְעוּן-הֶקְשֵׁר, אַתְּ סוֹחֶרֶת בְּחַיַּיִךְ
נָמוּךְ
הַצְּחוֹק שַׁקְרָן,
הָרֶתַע תָּמִיד מִמֵּךְ וָהָלְאָה
אַךְ הַכַּוֶּנֶת לְעוֹלָם אֵינָהּ מַחְמִיצָה אֶת הַגּוּף,
הַדָּרוּשׁ לָהּ בַּצַּיִד הַנִּצְחִי
שׁוּב וָשׁוּב
מִי שֶׁמְּבֻקֶּשֶׁת, לְעוֹלָם תִּשָּׁאֵר מְבֻקֶּשֶׁת,
הַשֵּׁדִים לֹא מַרְפִּים, הֵם לֹא מַרְפִּים.
הֵם יוֹדְעִים לֶאֱהֹב כְּמוֹ שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל
לְשַׁסֵּף אֶת הַנֶּפֶשׁ
וְלַחֲמֹל
זֶה לֹא קַל
לְמַלְצֵר אֶת הַלֵּב
בַּעֲבוּר מַטְבְּעוֹת אַקְרָאִיִּים,
וְהַלָּקוֹחַ הָאַחֲרוֹן תָּמִיד עוֹזֵב
וְהֵם תָּמִיד בָּאִים
עוֹבְרִים עַל הַצַּעַר כְּמוֹ מַטְלִית עַל שֻׁלְחָן
מְנַגְּבִים שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אָדֹם
שֶׁנִּתָּז מִגּוּפָהּ שֶׁל לַחְמָנִיַּת הָעֶרֶב
בַּבָּשָׂר הַזֶּה, אַתְּ יוֹדַעַת, אֵין תֹּם
הָעֶרֶב מִתְהַדֵּק עָלַיִךְ.
הָעִיר הִיא מִגְרַשׁ מִשְׂחָקִים.
וְאַתְּ תֵּלְכִי לְאִבּוּד וְהֵם יָבוֹאוּ עַד אֵלַיִךְ
מַטְבְּעוֹת וְשֵׁדִים
מתוך "והדברים שבפנים בחוץ", ערב ייחודי שנערך ביום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים בתאריך 25.11.2013
*
וּמָה בָּרוּר בּוֹ מִלְּבַד הַקֶּרַע?
הַאִם הַבֶּגֶד גַּם?
וְאִם הַבֶּגֶד, שֶׁאָז, מָה יְהֵא עַל הַקֶּרַע?
וְהָרוּחַ מַקְפִּיאַת הַדָּם
שֶׁנּוֹשֶׁבֶת דַּרְכּו
וְאֵינָהּ מַנִּיחָה לִשְׁכֹּחַ
מרתפים
| מִלָּה עַל אַהֲבָה
וּמָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הוּא אוֹ(ר)
שֶׁקַּיָּם אוֹ שֶׁלֹּא.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא קַיָּם
אַתְּ אוֹמֶרֶת
הַרְסָנִי, הוּא לַבָּה זוֹרֶמֶת, הוּא
מוֹנָה לִיזָה נֶאֱלֶמֶת כִּי לָקְחוּ לָהּ אֶת הַשְּׂפָתַיִם
וּבְנִיבִים פְּעוּרִים הִיא נוֹעֶצֶת אֶת שִׁנֶּיהָ בְּרִסּוּק הַמִּלִּים
אַתָּה יוֹדֵעַ
שֶׁאַהֲבָה הִיא הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הַפְּרָטִית שֶׁל הָאֹשֶׁר
אוֹ שֶׁזֶּה לְגַמְרֵי הַהֶפֶךְ?
תַּגִּיד שֶׁנָּכוֹן, תַּגִּיד שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, תַּגִּיד
אֹשֶׁר זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁנּוֹגֵעַ
וְלֹא רַק בִּקְצוֹת הָעֲצַבִּים הַחֲשׂוּפִים,
וְלֹא אָמַרְנוּ
עֲדַיִן
מִלָּה עַל אַהֲבָה.
| אוֹר
תַּגִּיד שֶׁנָּכוֹן, אֹשֶׁר, תַּגִּיד
נָכוֹן.
תַּגִּיד שֶׁזֶּה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ –
נַאֲמִין לְךָ. רַק תַּגִּיד. פְּצֵה. אֱמֹר.
תַּגִּיד
שֶׁמָּה שֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ קְרָעִים בְּתוֹךְ מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל הַיּוֹמְיוֹם
וּפִסָּה שֶׁל תֹּם
רַק חוֹשֶׂפֶת אֶת עֶרְוַת הַבָּשָׂר
וְהַצֶּבַע הָאָדֹם
הוֹ, הַצֶּבַע הָאָדֹם
וְהַגֶּשֶׁם שֶׁנִּגָּר
(אנחנו יודעים מה זה אומר,
סירנות שביבשה וסירנות שבים
ורעש הסופה והסירה המיטלטלת והאלוהים המר
וריסוק הכלים לא מאפשר לו להיות)
יְקָרוֹת, שָׁבוּר
לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת
חֲלָקִים נָעִים כְּמִכְלוֹלֵי מְכוֹנַת יְרִיָּה
תַּגִּיד, אֹשֶׁר, בְּבַקָּשָׁה,
אֲנַחְנוּ כָּאן.
אֵיפֹה זֶה,
וְאֵיפֹה אַתָּה.
שני השירים מתוך הספר "אור יקרות", הוצאת BTP 2018
קישורים חיצוניים
רענן בן טובים בלקסיקון ספרות העברית החדשה
שירים של רענן בן טובים במדור "ספרים", Ynet
על ספר השירה "בבל" באתר של רענן בן טובים
הספר "על ספסל בטשרניחובסקי" לרכישה באינדיבוק
רענן בן טובים ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס
