דניאל כהן-שגיא

יום אחד יהיוdaniel cohen
כל הבקרים האלה זיכרון

יוֹם אֶחָד יִהְיוּ כָּל הַבְּקָרִים הָאֵלֶּה זִכָּרוֹן,
תְּכֵלֶת כֵּהָה מִבַּעַד לִקְרוּמִים רִירִיִּים שֶׁל עֲרָפֶל
יַלְדוּת שֶׁהִתְפּוֹגְגָה לְאִטָּהּ
מִינֵי הַתְחָלָה שֶׁל יָמִים לֹא נְהִירִים עוֹד
וְהַרְבֵּה מִן הַסּוּג שֶׁלֹּא מַחְשִׁיבִים
שֶׁתְּלוּיִים לָהֶם עַל הַנּוֹף שֶׁל חָצֵר פְּנִימִית אַחַת
עִם פַּחֵי זֶבֶל שְׁחֹרִים, דֶּקֶל גַּמָּד
וּשְׁבִיל שֶׁבָּא לוֹ מִן הַצַּד.
יוֹם אֶחָד יִהְיוּ כָּל הַבְּקָרִים הָאֵלֶּה זִכָּרוֹן,
רֵיחַ וַהֲזָיָה, מַשֶּׁהוּ בָּדוּי שֶׁנִּמְצָא
כְּמוֹ נוֹצָה שֶׁנָּשְׁרָה מִיּוֹנָה
עָנָן קַל בְּרֵאשִׁית יוֹם מַהְבִּיל
אֲרוּחָה מְהִירָה שֶׁל בֵּיצָה רַכָּה
וּפְרוּסַת לֶחֶם שָׁחֹר וְתֵה
שֶׁנּוֹתַר רֻבּוֹ בְּכוֹס שְׁקוּפָה.
יוֹם אֶחָד יִהְיוּ כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה
צִפִּיָּה שֶׁלֹּא הִתְאַמְּתָה
מַהֲתַלָּה וְזִכָּרוֹן
מַרְאֶה מֵחַלּוֹן.

 

 

 

החילזון

הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים אֶת הַחַיִּים
הִדְהִימָה אֶת שְׁכֶנְתִּי מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
מוּל הַחַלּוֹן,
הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ נֶעֱלָמִים מִן הַחַיִּים
הִרְדִּימָה אֶת פָּנֶיהָ
לְאַחַר שֶׁרָכְשָׁה וְהִשְׁתַּמְּשָׁה בְּכָל הַמַּכְשִׁירִים
וְטָעֲמָה מִכָּל הַמַּאֲכָלִים וְנָשְׁמָה אֶת כָּל הַנְּשִׁימוֹת
וּבִקְּרָה אֶת כָּל הַבִּקּוּרִים וְנָסְעָה אֶת כָּל הַנְּסִיעוֹת
וְעָלְתָה בְּפִהוּק בַּמַּדְרֵגוֹת
לֹא מְרֻצָּה
כִּי עַל מִשְׁכָּבָהּ שִׂחֲקָה עִם
מַחְרֹזֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁנָּתַן לָהּ
וְלֹא נוֹתְרָה בָּהּ אֶבֶן אַחַת
שֶׁלֹּא רֻסְּקָה, נִמְעֲכָה, הִתְכַּוְּצָה וְנָחֲתָה מְחֹרֶרֶת עַל בִּטְנָהּ.
הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים עִם הַחַיִּים
הִזְכִּירָה לָהּ אֶת הַחִלָּזוֹן הַסָּגוּר בָּעֲצִיץ
מוּל הַחַלּוֹן,
הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ רָאֲתָה אֶת הַחַיִּים
מִתְרוֹצְצִים נוֹגְסִים תַּאַוְתָנִים וְאָנוֹכִיִּים
הוֹתִירָה לָהּ
רַק יְבָבָה אַחַת.
הַחַמְדָנוּת שֶׁבָּהּ מָצְאָה אֶת הַחַיִּים
הִשְׁאִירָה אֶת הֶהָמוֹן סְבִיב חַיֶּיהָ
מִשְׂתָּרֵךְ וְעָמֵל בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים הָאֲרֻכִּים,
בַּנְּמֵלִים הַמְּעַיְּפִים, בְּתַחֲנוֹת הַהַסָּעָה הַמַּשְׁמִימוֹת
כֻּלָּם
אֶבְיוֹנִים וַעֲשִׁירִים הִתְלוֹנְנוּ
עַל הַיּוֹם שֶׁחָלַף וְעַל הַמָּחָר שֶׁעוֹד לֹא הִגִּיעַ,
עַל הַטִּיסָה שֶׁהָיְתָה וְהַטִּיּוּל שֶׁנּוֹתַר מִמֶּנּוּ
קָבוּר בַּחוֹל, בַּשֶּׁלֶג אוֹ בְּמִדְרוֹן הָהָר
כְּמוֹ הַשְּׁכֵנִים הַסַּקְרָנִים
מְצִיצִים בַּחִלָּזוֹן
וְזוֹרְקִים אוֹתוֹ מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת
מִכָּל הַחַלּוֹנוֹת
מִכָּל הָעֲצִיצִים
שֶׁהָיוּ לָהּ.

 

 

 

בין שאר דממות העולם

בֵּין שְׁאָר דִּמְמוֹת הָעוֹלָם
חַיָּה גִּרְסָתָהּ הַצְּחִיחָה שֶׁל בְּדִידוּת
גַּרְגֵּר חוֹל
בְּבַיִת עֲנָק וְרֵיק
שׁוֹכֵב לְלֹא תְּנוּעָה
בַּמֵּיטַב בְּרִיאָתוֹ
מֵאֲחוֹרָיו תְּכוּנוֹתָיו הָרַכּוֹת שֶׁל הַבַּיִת
רֹטֶב הַכְּאֵב הַבִּלְתִּי מֻסְבָּר
גִּרְסָתָהּ הַצְּחִיחָה שֶׁל הַבְּדִידוּת.

 

 

 

ארבעים וחמש שניות מן הטלוויזיה הגרמנית 2003

הַהוֹמוֹסֶקְסוּאָל הַגֶּרְמָנִי בֶּן הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם
שֶׁיָּשַׁב בְּדַכָאוּ
וְעַכְשָׁו הוּא לִימִין עֲדֶשֶׁת מַצְלֵמַת הַטֶּלֶוִיזְיָה
אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ
הָיָה מוּכָן רַק לוֹמַר
שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹר עָבֶה,
הוּא קִמֵּט פָּנִים נָאוֹת
יִתָּכֵן וְחִיֵּךְ, יִתָּכֵן וּבָכָה
קָשֶׁה לָדַעַת
אֵצֶל אִישׁ זָקֵן
שֶׁכָּל מִשְׁפָּט אֶצְלוֹ מָדוּד
וֶאֱלֹהִים
נָתַן לוּ אֶת כָּל הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ,
מוּבָן שֶׁהוּא אִישׁ סִימְפָּטִי
וְהוּא הָיָה מוּכָן לְהוֹדוֹת
שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ לֹא הֵעִירָה לוֹ מֵעוֹלָם,
לֹא הִכְבִּידָה עָלָיו
לֹא הִקְשְׁתָה עָלָיו,
מוּזָר לִי
שָׁרַק עַל אָבִיו הוּא בּוֹכֶה.

 

 

 

שפינוצה שטראסה 14

הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה כְּאַלְפֵי נְחָשִׁים
Der Weg ist tausend Schlangen weit
כָּתַבְתָּ,
וְהָדַפְתָּ את אָבִי שֶׁשַּׂקֵּי הַמֶּלֶט שֶׁסָּחַב
בָּנוּ אֶת שְׁפִּינוֹצָה שְטְרַסֶּה 14
הַמָּוֶת מָצָא אֶת יוֹמִי הַשְּׁבִיעִי
עִם טֶלֶגְרָמָה שֶׁבִּשְּׂרָה לְךָ
עַל הַצְּפִיפוּת בְּאוֹשְׁוִיץ
Unter fremden Himmeln
Lache ich im Wahn
כָּתַבְתָּ
וְעֵקֶב כָּךְ נוֹתַרְתָּ לְלֹא תַּחְבּוּרָה כָּל חַיֶּיךָ,
רַחֲמִים עַל אָבִיךָ זָעַקְתָּ
וְאֵיךְ כּוֹתְבִים מַטְאֲטֵא שָׁאַלְתָּ

בִּשְׁפִּינוֹצָה שְטְרַסֶּה 14
נוֹתְרוּ הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתָּ
אֶת הַדַּוָּר רָאִיתִי מַשְׁלִיךְ מִכְתָּבִים
טַאוֹסִיג הַזְּקֵנָה כְּבָר לֹא תִּתְחַתֵּן בַּשְּׁלִישִׁית
וְאֶלִיזַבֶּט מִן הַמַּחֲנוֹת
לֹא תִּצְרַח עוֹד בַּלֵּילוֹת פּוֹלִיצַי,
In deinem Haar wient mein Haar
כָּתַבְתָּ,
גֶּזֶר אֶחָד, שְׁתֵּי עַגְבָנִיּוֹת וּפֶּטְרוֹסִילְיָה לַמָּרָק
אַל תִּשְׁכַּח

 

השורות בשפה הגרמנית הם מתוך שיריה של המשוררת נטי בולסלב ז"ל

תרגום:
הדרך ארוכה כאלפי נחשים
תחת שמים זרים אני צוחקת עם אמונת שווא
שערךָ בוכה בשערי

 

 

 

המדרגות

אִם יָכֹלְנוּ נַנִּיחַ לְהַנְצִיחַ
אֶת הַמַּדְרֵגוֹת הָעוֹלוֹת מִבָּתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשַּׁכּוּלוֹת,
אִם יָכֹלְנוּ נַנִּיחַ לְשַׁדֵּר
אֶת כָּל הָאֲהָבוֹת שֶׁפָּרְחוּ עַל
הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת לְבָתֵּי הַמִּשְׁפָּחָות הַשַּׁכּוּלוֹת
וְאִם נַנִּיחַ יָגִיחוּ כָּל הַחַיָּלִים יַחַד עִם
הָרוּחוֹת הַמַּגִּיעוֹת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה
מִן הַמָּקוֹם שֶׁהֵן מְנַשְּׁבוֹת מִמֶּנּוּ,
אָז אוּלַי צְרִיכָה לִהְיוֹת סִבָּה מַדּוּעַ הַזְּמַן לֹא עָצַר
וְהַחַיִּים הֵם בִּשְׁבִילוֹ פִּסַּת נְיָר
שֶׁבִּשְּׂרָה לַבָּאִים עַל
המַּדְרֵגוֹת
הַיּוֹרְדוֹת
מִבָּתֵּי
הַמִּשְׁפָּחוֹת
הַשַּׁכּוּלוֹת.

 

 

 

עכשיו כמעט לא כלום

עַכְשָׁו כִּמְעַט לֹא כְלוּם
גַּם הַקַּיִץ נֶחְלַשׁ
הַזְּרִיזִים מִבֵּין קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
נָחִים בְּיוֹם שַׁבָּת
עוֹד כַּמָּה צְלָלִים
וְהַלַּיְלָה יָרַד.
עַכְשָׁו כִּמְעַט לֹא כְלוּם
מִמַּרְבִּית הָרֵיחוֹת וְהַטְּעָמִים
מַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁים גַּם הוּא לֹא נֶצַח נְצָחִים
חָלַף, נִגְמַר
אֵינֶנּוּ עוֹד
עַכְשָׁו כִּמְעַט לֹא כְלוּם
אַחֲרון הַקּוֹלוֹת
נֶחְצָה
תּוֹפֵף וְלָחַשׁ
נוֹפֵף
וְאַחַר טָבַע

 

 

 

נעליים חדשות ומקסימות

"כָּל הֶעָמָל בְּכָל הַגִּילָאִים,
כָּל הַנֶּאֱמָנוּת, כָּל הַהַשְׁרָאָה,כָּל תְּבוּנַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי
נִדּוֹנִים לכְלָיָה" כָּתַב בֶּרְטְרַנְד רָאסֶל.
אִם זֶה נָכוֹן, אָז מָה הַטַּעַם חֲבֵרִים?

אִיש מֵכִין לו אֲרוּחָה
הוּא מַרְתִּיחַ מַים
מֵכִין בֵּיצָה
הוּא לָבוּשׁ בִּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם
שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ
הוּא אוֹמֵר לִי לִקְרֹא אֶת וו.ה. אוֹדֶן:
Time will say nothing but I told you so
Time only knows the price we have to pay

דּוֹדָה אֶתְל
מֵתָה בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר
הִיא הָיְתָה בַּת שְׁמוֹנִים וָשֵׁשׁ.
הִיא הִתְאַהֲבָה בְּאִיתָמָר אַשְׁכְּנַזִּי
מְשׁוֹרֵר מֻכְשָׁר
שֶׁיָּשַׁב בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים
אֲבָל לָהּ לֹא הָיָה אִכְפַּת.
לִקְרַאת הַסּוֹף
כְּשֶׁהָיָה לָהּ אַלְצְהַיְמֶר
הִיא שִׁלְּמָה לָרוֹפֵא
בְּמַסְטִיקִים לְלֹא סֻכָּר
לְאַט לְאַט מָנְתָה אוֹתָם בְּכַף יָדוֹ
בְּקוֹל רָם.

הָלַכְתִּי לְבַקֵּר זַמֶּרֶת בַּת תִּשְׁעִים וָשֶׁבַע
הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בִּסְטוּדְיוֹ רָעוּעַ
וְהִיא עוֹד מוֹפִיעָה פֹּה וָשָׁם
וְשָׁרָה אֶת "הָאִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי".
"בָּאָמָּנוּת אין בִּטָּחוֹן נֶגֶד שִׁגָּעוֹן"
הִיא אוֹמֶרֶת
אֲנִי הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה לְכַבֵּס כְּבִיסָה.

שָׁמַעְתִּי אֶת הַקַּנְטָטָה שֶׁל בָּאךְ
Ich habe genug
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ עֲזֹב אוֹתִי לָמוּת
אֲבָל טָעִיתִי
כִּי זֶה אוֹמֵר
יֵשׁ לִי מַסְפִּיק
וְזֶה לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר נָכוֹן
אֲבָל מָחָר
אֶקְנֶה לִי זוּג נַעֲלַיִם
חֲדָשׁות
וּמַקְסִימוֹת.

 

 

קישורים חיצוניים

דניאל כהן-שגיא בויקיפדיה

דניאל כהן-שגיא בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספר "אהבה גרמנית" לרכישה באינדיבוק

 

דניאל כהן שגיא - על ספרו "אהבה גרמנית"

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 44