עִנְיָן שֶׁל אֹמֶץ

כַּמָּה אֹמֶץ דָּרוּשׁ הָיָה לְהָגָר
לִפְרֹשׁ מִן הָאַהֲבָה וְלָלֶכֶת לַמִּדְבָּר.
אַחַר-כָּךְ בָּא סִפּוּר אַמְנוֹן וְתָמָר.

כַּמָּה עֹז דָּרוּשׁ הָיָה לְהַאֲמִין
כִּי אוּרִיָּה בְּתֹם לֵבָב הָלַךְ לַמִּלְחָמָה
וְלִפְרֹשׁ כְּבַת-שֶׁבַע עִם דָּוִד לַחֲמָמָה.

כַּמָּה אֹמֶץ דָּרוּשׁ הָיָה לְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה
לִפְרֹשׁ מֵאֶרֶץ אַהֲבָתָהּ
לְמַעַן חֲמוֹתָהּ.

כַּמָּה עֹז דָּרוּשׁ הָיָה לְחַנָּה
לִפְרֹשׁ מִבְּנָהּ וּמֵאֶלְקָנָה
לְמַעַן הַשְּׁכִינָה.

כַּמָּה אֹמֶץ דָּרוּשׁ לִי עַכְשָׁו
לִפְרֹשׁ מִן הָאַהֲבָה
לְמַעַן הַהַשְׁלָמָה.

מתוך הספר "תקון לפני חצות" "בת-קול" 2002

שִׁלּוּט

בִּשְׁכוּנַת דּוּבְּנוֹב,
בְּפֶתַח הַגִּנָּה,
לְיַד הַשְּׁתִילִים הַמְסַמְּנִים אֶת הַחֲמָמָה,
מוּל הַמְּנוֹפִים הַמְבַטְּלִים אֶת הַשְּׁמוּרָה הָאַחֲרוֹנָה,
בַּדֶּרֶךְ אֶל מֶרְכַּז הָעוֹלָם שֶׁל הָאֲצֻלָּה הַמְדֻמָּה,
עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁלָטִים;
הָאֶחָד,
"הַכְּנִיסָה מֻתֶּרֶת רַק
                           לִמְכֻבָּדִים,
                                        לִמְחוֹנָנִים,
                                                     לְבַעֲלֵי הַמְּנָיוֹת וְהַמְּזֻמָּנִים".

הַשֵּׁנִי,
"הַכְּנִיסָה אֲסוּרָה
                       לַכְּלָבִים,
                                  לָרוֹמַנְטִיקָנִים
                                                   וְלַחֲרִיגִים,
                             כּוֹלֵל שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים".

26.1.1993

טְרוֹיְמֵרַי (רוברט שומאן)

אָבִי קוֹרֵא לְאִמּוֹ
שֶׁתָּכִין לוֹ עֲרִיסָה בְּטוּחָה
בְּגַן הָעֵדֶן הֶחָדָשׁ.
בֵּינְתַיִם, מְדַבֵּר עִם אֱלֹהָיו
מְנַסֶּה לְבָרֵר פְּרָטִים אַחֲרוֹנִים
מִתּוֹךְ הַחֲרָדָה וְהַחֲשָׁשׁ.

אָבִי רוֹאֶה בַּהֲזָיוֹתָיו
אֶת קְלָרָה בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל
"מוּזִיק צִימֶר",* בְּהֶלְגּוֹלֶנְדֶר אוּפֶר**
פּוֹרֶטֶת עַל פְּסַנְתֵּר הַכָּנָף.

כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִים מוֹלִיךְ אֶת אָבִי
לַחֲלוֹמוֹת הַשּׁוּמָאנִיִּים בְּיוֹתֵר,
אָבִי מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב לַמִּטָּה
לְהֵרָדֵם עִמָּם וְלֹא לְהִתְעוֹרֵר.

יָדַי הַמְלַטְּפוֹת אֶת רֹאשׁוֹ הַיָּפֶה
הֵן מָאוֹר אַחֲרוֹן
עַל יוֹמוֹ הָרָפֶה.

צִפּוֹר בַּחַלּוֹן
הִיא לִיד אַחֲרוֹן
לְמַלְאָךְ מַחֲשֶׁה וְצוֹפֶה.

* חדר מוסיקה
** רחוב מגורים בברלין

סוֹף הַמֵּאָה

הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים גּוֹוַעַת בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִי
כְּמוֹ חַיָּל פָּצוּעַ בִּשְׂדֵה קְרָב
הַמִּתְאַמֵּץ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.

אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּכַף יָדוֹ הַפְּצוּעָה
כְּאוֹחֶזֶת בְּאוּדִים אַחֲרוֹנִים
שֶׁל שְׂרִידֵי הַשּׁוֹאָה.

"קְחִי אֶת יָדִי" אָמַר "וְהַחֲזִיקִי בָּהּ".
כַּף יָדִי כְּאֵם מְסוּרָה
הַמְּגִנָּה עַל טַפָּהּ
מִפְּנֵי הַקָּרָה.

אִם אַרְפֶּה מִיָּדוֹ
יִתְפּוֹרֵר מִבְצָר שָׁלֵם וְאֵיתָן
שְׁבָרָיו יִתְפַּזְּרוּ לְאַלְפֵי רְסִיסִים
עַל רִצְפַּת בֵּית הַחוֹלִים.

אָבִי, אָבִי,
מֵאָה שְׁלֵמָה גּוֹוַעַת בְּכַף יָדְךָ
בְּלִי בּוּשָׁה.
בְּקוֹל רָפֶה אַתָּה עוֹד מְבַקֵּשׁ שְׂמִיכָה
מְאוֹר עֵינֶיךָ הוֹלֵךְ וְכָבֶה
וַאֲנִי בַּחֲשֵׁכָה.

בַּחוּץ כְּבָר כּוֹכָבִים דּוֹלְקִים
וְאֵין בָּם דֵּי אוֹר
לְהַתְווֹת לִי דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.

5.5.1996

פִּקּוּחַ

בַּכְּנִיסָה לְכִכַּר רַבִּין
צָלוּב אָבִי עַל עַמּוּד הַחַשְׁמַל.
בְּבֵית הַטֶּבַע מְחִירִים יוֹרְדִים
וּבַפָּאבּ הַסָּמוּךְ יְרִידַת הַמּוּסָר.

אָבִי מְפַקֵּחַ מִגָּבוֹהַּ
עַל הַשִּׁנּוּיִים הַחֲדָשִׁים בָּעִיר
שׁוֹלֵחַ עֵצוֹת נְבוֹנוֹת
בְּפַקְס צִפּוֹר הַשִּׁיר.

הָעִיר עוֹדָהּ מְאֻפֶּקֶת
מִתְאַמֶּצֶת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אָבִי הַנִּרְדָּם.
בְּמִשְׁקֶפֶת שָׁמַיִם מְדֻיֶּקֶת
בּוֹחֵן כָּל בָּשָׂר וָדָם.

אָבִי, אָבִי, נִזְהֶרֶת
שֶׁלֹּא לַעֲבֹר אֶת הַקַּו הָאָדֹם
שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּבַּנְק הַמּוּסָר לְמִשְׁמֶרֶת
עוֹד בְּטֶרֶם הוּבַלְתָּ בְּלִי סִבָּה לַגַּרְדּוֹם.

14.5.1996

אָב וּבַת

אָבִי נִפְטַר מֵחַיָּיו
וּמִן הַסָּפֵק וְהַדְּאָגָה
לְמַה שֶּׁיָּבוֹא אַחֲרָיו.
אֲנִי נִפְטַרְתִּי מִן הַשִּׂמְחָה
וּמִן הַקַּו שֶׁבַּתִּקְוָה
שֶׁשָּׁמַר אָבִי לְמַעֲנִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו.

אָבִי נִפְטַר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
מִן הַחֹלִי וְהַמְּצוּקָה.
אֲנִי נִפְטַרְתִּי מֵהַבְלֵי הָרוֹפְאִים
מֵחֹסֶר הַוַּדָּאוּת וְהַשְּׁתִיקָה.

אָבִי נִפְטַר מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת
וּמִן הַתָּכְנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁטָּוָה.
אֲנִי נִפְטַרְתִּי מִן הַשַּׁאֲנַנּוּת
שֶׁדָּאַג לְהַגִּיש לִי בְּיָד נְדִיבָה.

אָבִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו עִם מַלְאָכִים
הַדָּנִים אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת אֲדִיבָה.
אֲנִי הַמְדַבֶּרֶת עִם רוּחוֹת וְשֵׁדִים
הַדָּנִים אֶת נַפְשִׁי לְכַף חוֹבָה.

בְּכִכַּר רַבִּין
הִסְתַּיֵּם אֶמֶשׁ יְרִיד הַצְּעָקָה.
בְּכִכַּר גַּן-הָעֵדֶן
נֶחְנַךְ הַבֹּקֶר יְרִיד הַצְּדָקָה.

שָׁם חוֹתֵם אָבִי עַל סְפָרָיו
הַבִּלְתִּי עֲרוּכִים.
דַּפֵּיהֶם פְּזוּרִים עַכְשָׁו בַּחֲדָרַי
כְּשׁוֹשַׁנִּים בֵּין הַחוֹחִים.

17.6.96

סִכּוּם

אִם אֶקַּח וְאֶצְרֹף אֶת בִּרְכוֹת הַשָּׁנִים
שֶׁל יְמוֹת הַהוּלֶדֶת וִימוֹת הַחֻלִּין
שֶׁל עַרְבֵי הַשַּׁבָּת וּמוֹצָאֵי מוֹעֲדִים
שֶׁל תְּכוּנוֹת נְדִירוֹת בְּשִׁלְהֵי הַחַגִּים,
יַעֲלוּ הֵם לַזֵּר הַיָּפֶה בַּוְּרָדִים
שֶׁיְּהֵא בֶּן-אַלְמָוֶת לְחַגִּים נִכְחָדִים.

אִם אֶכְרֹך בִּזְהִירוּת אֶת שְׁנִינוּת הַשִּׂיחוֹת
אֶת סִכּוּם הַדִּיּוּן, הַהוּמוֹר, הַשְּׂמָחוֹת,
אֶת תַּמְצִית הַמְּסָרִים אֲנַסֶּה לְאַחוֹת
וְאַתִּיז בָּם חוֹתָם מֵאוֹתָם נִיחוֹחוֹת,
יַעֲלוּ הֵם לֶחָזוֹן הַנִּפְרָץ בַּכְּתוּבִים
שֶׁיְּהֵא בֶּן-אַלְמָוֶת לַדּוֹרוֹת הַנִּלְוִים.

השירים מתוך הספר "גן דובנוב", תמוז-מודן 1997

קישורים חיצוניים

עדנה מיטווך-מלר בויקיפדיה

עדנה מיטווך-מלר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

עדנה מיטווך-מלר במדור "משורר באור" באתר של נילי דגן

עדנה מיטווך-מלר ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 49"