אורן אגמון

אורן אגמון

1947oren agmon

בֶּן אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע
סֻפַּר לִי כִּי בֵּיתִי
בָּנוּי מֵאַבְנֵי הֲרִיסוֹתָיו
שֶׁל בַּיִת אַחֵר

וְהַטִּיחַ הָאָדֹם
הַמַּדְבִּיק אֶבֶן לְאֶבֶן
סָמוּק מִדַּם הַחֻרְבָּן
וְלֹא מִתַּמְצִית נוּרִיּוֹת

וּמַרְצְפוֹת הֶחָצֵר
הַמְּעֻטָּרוֹת בְּתַבְלִיטִים צִבְעוֹנִיִּים
נֶעֶקְרוּ מֵחַדְרֵי הָאֵרוּחַ
שֶׁל בָּתֵּי מִשְׁפָּחָה נְטוּשִׁים

וַאֲבַק הַדְּרָכִים
שֶׁחָדַר לְחַלּוֹנוֹת יַלְדוּתִי
עָלָה מִמִּדְרַךְ רַגְלֵיהֶם
שֶׁל הַמְּגֹרָשִׁים אֶל מַסְּעוֹת הַמָּוֶת

וַאֲנִי
אָנָה אֲנִי בָּא עַכְשָׁו בְּבֵיתִי.

 

 

 

בָּתִּים אֲחֵרִים

בֵּיתִי שֶׁבְּהַר הָאֶבֶן הַלְּבָנָה
בַּיִת טוֹב הוּא,
מֵיטַב רְצוֹנוֹתַי בּוֹ
וּמִחוּץ לַבַּיִת חָצֵר
שָׁם אוֹרְבִים לִי
רְצוֹנוֹתַי הָאֲחֵרִים

אוּלָם בְּכָל עֵת שֶׁאֵצֵא לִנְדוּדַי
וּבְעִקָּר בַּיָּמִים שֶׁהָעֵץ בַּחֲצֵרִי
נָטוּעַ הֵיטֵב וְעָלָיו יְרֻקִּים
אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת רוּחִי אֶל שָׁמַיִם זָרִים
וּמְיַחֵל לָגוּר בְּבָתִּים אֲחֵרִים
אֵלֶּה שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי וְאֵלֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא

עַל כֵּן קִנְאָתִי בְּחַסַן שְׁכֵנִי
שֶׁבֵּיתוֹ נָטוּעַ בְּתוֹכוֹ
וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲזֹב
וְאַף בֵּית בְּנוֹ יִבָּנֶה בַּחֲצֵרוֹ
וְכָל רָצוֹן אַחֵר לֹא יִהְיֶה לוֹ

 

 

 

הַזָּר

נוֹפֵל מִן הָהָר, וְהִנֵּה אֲנִי בַּתַּחְתִּית
זָר.
בֹּקֶר, דָּרוֹם שֶׁל תֵּל אָבִיב.
זָר כְּמוֹ כֻּלָּם.
הָאַפְרִיקָאִים, בְּנֵי אַסְיָה, הָעַרְבִיאִים הַיְּשָׁנִים שֶׁל קָאמִי
הַיְּהוּדִים הַתְּלוּשִׁים שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת
כִּבְיָכוֹל, בְּכָל רֶגַע בְּמָקוֹם אַחֵר

אִישׁ-אִישׁ בְּמַסֵּכַת פָּנָיו הַמְּשֻׁכְלֶלֶת
מֵטִיחַ כִּעוּרוֹ בְּזָר אַחֵר
וְהוּא לוֹ מַחֲבוֹא הַמַּסְתִּיר מֵעֵינָיו
מוֹרֶשֶׁת שֶׁל עַצְבוּת
הַמְּחַלְחֶלֶת בֵּין חֲרִיצֵי מַרְצָפוֹת.

 

 

 

וְכָךְ, לִפְעָמִים

וְכָךְ, לִפְעָמִים,
מַנְגִּינָה עֲכוּרָה נֶאֱחֶזֶת
כִּתְמָנוּן רַב זְרוֹעוֹת

זְרוֹעוֹת אֲרֻכּוֹת הַלּוֹפְתוֹת
זִיזִים נְגוּעֵי חֲלֻדָּה
וּמֶלַח מָרִיר

וַאֲנִי כְּגַפְרוּר שָׂרוּף
בְּפִנְכָּה אֲכוּלָה
עֵת יָדִי כּוֹתֶבֶת
אֶת חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה,
וַחֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה.

 

 

 

כָּמָאנֶה

אֲנִי יוֹצֵא לְהִתְהַלֵּךְ בְּהַר כָּמָאנֶה,
דֶּרֶךְ הֶעָפָר וְרֵיחַ הָאֵשׁ,
בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הָהָר הַקָּשִׁים

מַבָּט אָסוּר אֶל עֵינֵי הַנָּשִׁים
הַיָּפוֹת כְּמוֹ אֶגְלֵי מַיִם
אֵצֶל נְחֹשֶׁת פְּנֵיהֶן
וּבְאַפִּי רֵיחָם הֶחָרִיף שֶׁל אֵשׁ וְעָפָר

צָהֳלַת הַנְּעָרִים סְבִיבִי בְּמָחוֹל מְעֹרָב
שֶׁל קִרְבָה וּסְלִידָה וּגְבָרִים יְצוּקִים
מֵאֶבֶן כֵּהָה וְסֶלַע שָׂרוּף
תּוֹבְעִים אֶת הָהָר לְעַצְמָם
וּמִתְרַצִּים לְהַגִּישׁוֹ לִי אַחַר כָּךְ.

 

 

 

תַּהֲלוּכַת לַפִּידִים

וּמָה יַעֲשׂוּ הַכְּלָבִים
אִם יֵעָלְמוּ פִּתְאוֹם חֲתוּלֵי הָרְחוֹב
אִם לֹא יִהְיֶה פִּתְאוֹם אַחַר מִי לִרְדֹּף
אִם לֹא יִוָּתֵר לָהֶם קָרְבָּן

הַאִם יֵאוֹתוּ לְהָטִיל מַיִם עַל עֵץ וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה
הַאִם יִסְתַּפְּקוּ בְּנִבְלַת חַיָּה דְּרוּסָה
הַאִם יִתְפַּלְּשׁוּ בְּצוֹאַת חַיּוֹת אֲחֵרוֹת

הַאִם יִסְתַּפְּקוּ בְּלִקּוּק חֲלָצַיִם
בְּרִחְרוּחַ אֲחוֹרָיו שֶׁל כֶּלֶב אַחֵר
אֶת מִי יַחְשִׁיבוּ כְּמֵת מְהַלֵּךְ

אַךְ כְּלָבִים כְּלָבִים הֵם
וְאֵין יְכָלְתָּם מַגַּעַת אֶלָּא עַד חֲתוּלִים
עַל כֵּן יַמְצִיאוּ לָהֶם חֲתוּלִים אֲחֵרִים.

* שכונת התקווה, תל אביב 21.5.12 - ח"כ מירי רגב: "הסודאנים הם סרטן בגוף שלנו". ח"כ מיכאל בן ארי: "המסתננים לא רעבים ללחם הם רעבים לנשים ... אתה לא יודע אילו מחלות הם נושאים איתם. אלה מחלות נגיפיות קשות ביותר".

 

 

 

מַסָּע

לְעוֹלָם לֹא אֵדַע מַדּוּעַ אָסַף אוֹתִי
גַּבְּרִיאֵל אֶל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי
בְּמַשָּׂאִית הַנֵּפְטְ שֶׁלּוֹ
לְמַסָּע נִצְחִי שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים
וַעֲשָׂרָה לֵילוֹת לְאֹרֶךְ פָּטָגוֹנְיָה

אַחֲרֵי הַכֹּל הוּא רַק עָצַר לְרֶגַע בַּשֶּׁלֶג
שֶׁל רִיּוֹ גָזְ'גוּס שֶׁמִּפָּנָיו בִּקֵּשׁ לָתֵת לִי מַחֲסֶה
לְמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיָמִים שֶׁל מָאטֶה
וְלֵילוֹת שֶׁל כַּדֵּי יַיִן אָדֹם בְּמִסְעֲדוֹת דְּרָכִים

דּוֹמֶה שֶׁדַּי הָיָה בְּכָךְ לְגַבְּרִיאֵל
עַל מְנַת לְהָשִׁיט אוֹתִי בְּמַעֲלֵה הַחוֹף הָאַטְלַנְטִי
בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָעֲדָרִים שֶׁל תּוֹלְדוֹת חַיָּיו
שֶׁהוֹתִירוּ בִּי שָׁנִים שֶׁל גַּעְגּוּעַ סָתוּם.

 

* ריו גז'גוס - עיר בדרום ארגנטינה.

 

השירים מתוך הספר "הכול מיהר לדרכו הסודית", פרדס הוצאה לאור, 2014

 

קישורים חיצוניים

הספר "הכול מיהר לדרכו הסודית" באתר "אינדיבוק"

הספר "הכול מיהר לדרכו הסודית" באתר של הוצאת פרדס

אורן אגמון ב"מעט לעת - מבחר מכתבי עת" - שבו - באתר של נילי דגן

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 50"