אורי ברנשטיין

*ori bernshtein
הַזְּמַן בָּגַד. הוֹתִיר אוֹתוֹ
בְּהֹוֶה מְמֻשָּׁךְ לְלֹא כָּל נִיעַ.

הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ עָבְרוּ חַיָּיו
שָׁבְתָה. קָפוּא
בִּתְנוּעָה שֶׁאַף פַּעַם
לֹא תַּתְחִיל, נוֹתַר דָּרוּךְ.

וּכְמוֹ דְּמוּת בְּאָרִיג מִימֵי הַבֵּינַיִם,
בֵּין צַיָּדִים שֶׁנֶּחְפָּזִים לְבֵין נָשִׁים
זְקוּפוֹת וּלְיָדָן טַוָּס,
הַנִּצָּבוֹת בְּשׁוּלֵי הַנִּרְאֶה, נִשְׁאַר
רָקוּם, מַבִּיט, דּוֹמֵם,
בַּהִתְרַחֲשׁוּת הַזְּרִיזָה שֶׁסְּבִיבוֹ.

 

 

 

*
וּכְשֶׁהִגִּיעַ עַד קִצָּהּ שֶׁל הַשִּׁירָה:
כּוֹתֵב לָבָן עַל גַּב לָבָן,
סָר מִמֶּנּוּ גַּם טַעַם הַמִּלִּים,

וְאִם כִּי יָדַע שֶׁהַשִּׁירָה חַיֶּבֶת לְצוֹדֵד
פָּנֶיהָ וּלְהַבִּיט רַק מִמֶּרְחָק,
הָיָה מְקוֹנֵן בָּהּ עַל עַצְמוֹ.

וְנוֹתְרוּ לוֹ רַק אוֹתִיּוֹת עַל מַצֵּבוֹת,
רָאשֵׁי תֵּבוֹת, טַעֲמֵי מִקְרָא לְלֹא פְּסוּקִים,

רַק זְעָקוֹת קְטוּעוֹת.

 

 

 

*
וְהִבִּיט בְּעַצְמוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים,
כְּמוֹ שֶׁהִסְתַּכֵּל אָז בַּתַּיִל
הַחוֹדֵר לְלִבּוֹ וּמִסְתּוֹבֵב
שָׁם חָפְשִׁי, בְּעֵת צִנְתּוּר,

וְדִמָּה שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹף עָלָיו יִשְׁכַּב עָרֹם
עַד שֶׁנַאוּסִיקָאָה תְּגַלֵּהוּ,
וּבְעוֹדוֹ מוּאָר בְּאוֹר רוֹפְאִים,
כְּמוֹ שֶׁל טְרוֹיָה שֶׁבּוֹעֶרֶת, נוֹכַח

שֶׁלֹּא הַמּוּשָׁר הוּא שֶׁיְּקַיְּמוֹ,
וְשֶׁאִיתָקָה אֵינָהּ מְחַכָּה לוֹ,

שֶׁאִיתָקָה הִיא רַק מַשֶּׁהוּ זָכוּר
מִסֵּפֶר שֶׁקָּרָא.

 

 

 

*
וְהָיָה חוֹזֵר רַק אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם הָיָה
וְלֹא עָמַד בּוֹ לִבּוֹ לְגַלּוֹת
מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

וְשָׁעוּן עַל זִכְרוֹנוֹ, כְּעַל מַקֵּל,
דִּדָּה בְּתוֹךְ חַיָּיו מֵאָז
וְלֹא חָרַג מֵהֶם, שֶׁהֲלוֹא כְּבָר
נִצֵּל אֶת קִיּוּמוֹ עַד תֹּם.

וּבְדִידוּת גְּדוֹלָה עָטְפָה אוֹתוֹ בִּכְנָפֶיהָ,
אֲבָל הִשְׁמִיטָה אוֹתוֹ בִּמְעוּפָהּ

וְדָאֲתָה הָלְאָה, הָלְאָה, בִּלְעָדָיו.

 

 

 

*

וְיוֹם אֶחָד יָצָא בְּבַת אַחַת, מוֹתִיר
מֵאַחֲרָיו אִשָּׁה וְטַף וְאֶת סְפָרָיו,
וּבְלִי צֵידָה, יָחֵף, הָלַךְ
פִּתְאֹם, וְלֹא יָדַע לְאָן, אֲבָל
יָדַע כִּי עָלָיו לָלֶכֶת,

לָצֵאת מִדֹּחַק חַיָּיו, מִן הַמִּשְׁטָר
אֲשֶׁר קָבַע לוֹ לְמִחְיָה, לָנוּעַ הָלְאָה.
וְלֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד לַעְצֹר.

נָתוּן בְּתוֹךְ הֵעָדְרוּתוֹ, כִּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה,
הָלַךְ לְאָן שֶׁנְּשָׂאוּהוּ שְׁתֵּי רַגְלָיו,

נָע בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת שֶׁרַק הִיא
שָׁלְלָה לְהֶרֶף אֶת בְּדִידוּתוֹ.

 

 

 

*
שָׁב עָלָיו מַה שֶּׁהָיָה, כָּל
מַה שֶּׁהָיָה. וְלֹא מָצָא
בְּכָךְ עִנְיָן: מַה שֶּׁהָיָה הָיָה.

וְנוֹתְרָה חָזוּת לֹא מְדֻיֶּקֶת שֶׁל מַה שֶּׁהָיָה.
מַה שֶּׁהָיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה. וּמַה שֶּׁשָּׁב
אֵלָיו לֹא כָּךְ הָיָה.

מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ עַתָּה
לֹא רוֹאֶה אֶת שֶׁהָיָה, רוֹאֶה
רַק אֶת מַה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ. מַה שֶּׁהָיָה
נֶעְלַם, וְלִפְעָמִים גַּם מִמֶּנּוּ
שֶׁעֲדַיִן יֶשְׁנוֹ.

מַה שֶּׁעִקָּר הָיָה, הָיָה.
וּמַה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ אֵינוֹ דּוֹמֶה
כְּלָל לְמַה שֶּׁהָיָה.

 

 

 

*
וּבַלַּיְלָה הָיָה מִתְכַּנֵּס בְּחַדְרוֹ
וְנוֹעֵל עָלָיו אֶת כָּל הַפְּתָחִים.

וּמִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, וּבִלְבַד
שֶׁגַּם הוּא לֹא יֵעָלֵם,
הָיָה מוֹנֶה לְעַצְמוֹ אֶת הַמֻּכָּר:
אָרִיס לְעוֹלָמִים.

וְרַק זֵכֶר גְּדֻלָּה שֶׁהָיְתָה
עוֹד נִפְרַשׂ בְּחַדְרוֹ, כְּמַרְבָד עַתִּיק
בְּצִבְעֵי זָהָב דֵּהִים.

הַאִם לְפֹה, לַנְּעִילָה הַזּוֹ, הִגִּיעַ?

וּבְלַיְלָה אֶחָד מָאַס פִּתְאֹם
וְיָצָא אֶל פִּנַּת פַּרְדֵּס עָזוּב,
וּבֵין פֵּרוֹת חֻשְׁחָשׁ סָרֵי טַעַם
שָׁכַב לְמַרְגְּלוֹת עֵץ אֶחָד,

שֶׁכֵּן לֹא מָצָא, אִם כִּי חִפֵּשׂ הַרְבֵּה,
בִּשְׁבִיל מָה זֶה לוֹ.

 

השירים מתוך מחזור השירים "מי שהוא", הוצאת קשב לשירה, 2014

 

קישורים חיצוניים

אורי ברנשטיין בויקיפדיה

משורר האהבה: אורי ברנשטיין אז ועכשיו, מדור "ספרים" ynet', מאת רפי וייכרט

פגישה חצי פגישה עם אורי ברנשטיין, ראיון ב"עיין ערך שירה", מאת נילי דגן 

הספר "שירים נבחרים 1982-1962" לרכישה באינדיבוק

 

שירה עברית חדשה - פרופ' מירון ח. איזקסון מארח את פרופ' אורי ברנשטיין

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

אהבה קצרה - מילים: אורי ברנשטיין; לחן וביצוע: דויד פרץ

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 62"

 

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل