גיורא גריפל

גיורא גריפל

כשנטלתי את העטGiora Griffel

כְּשֶׁנָּטַלְתִּי אֶת הָעֵט
לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת
בָּאָה רוּחַ גְּדוֹלָה מִן הַשְּׁפֵלָה
מִן הֶהָרִים הָרְחוֹקִים נוֹשֵׂאת
נִיחוֹחַ עֲצֵי הָדָר מְעַרְבֶּלֶת עָלִים נוֹשְׁרִים
מִן הַדְּרָכִים הַמְּאֻבָּקוֹת
וְנָגְעָה בִּכְתֵפִי

 

 

 

ורשה 1943 - סוריה 2013

אָנָה פָּנוּ כַּלְבֵי הָרְחוֹב
הַאִם חִפְּשׂוּ סִימָנִים בָּרְחוֹבוֹת הַשּׁוֹמֵמִים?
הַאִם חָשׁוּ בִּכְאֵבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַבּוֹעֵר?
הַאִם רָאוּ אַהֲבָה וְשַׁלְוָה
בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַמֵּתִים?
לְהֵיכָן עָפָה הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה
כַּאֲשֶׁר נִצְפְּתָה מֵעַל לָעִיר הַבּוֹעֶרֶת?
לְהֵיכָן הוֹלְכִים בַּעֲלֵי הַחַיִּים
כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים נוֹטֵשׁ אוֹתָם?

 

 

 

יפתי עולה מן הרחצה

אֶת תֶּבַּאי כָּבַשְׁנוּ ִּבִּשְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם
וְלֹא הוֹתַרְנוּ בָּהּ אֶבֶן עַל אֶבֶן
שְׁלֹשִׁים אֶלֶף גְּבָרִים עוּלֵי יָמִים שָׁחַטְנוּ
וּכְשֶׁהַדָּם זָרַם בְּמוֹרַד הָרְחוֹבוֹת
עָלְתָה יָפָתִי מִן הָרַחְצָה
עוֹרָהּ מַדִּיף נִיחוֹחַ מֵי יַסְמִין וּלְבוֹנָה
מַתִּירָה אֶת כְּנַף הַטּוֹגָה
מוֹלִיכָה אֶת יָדִי סְפוּגַת דָּם וְעָשָׁן
אֶל שִׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ אֶל מְקוֹר הַחַיִּים צוֹפָה
אֶל הַיָּם הָאֵגֵאִי קַשּׁוּבָה
לְנַהֲמַת מְנוֹעֵי הָאֶנוֹלָה גֵי
בַּחֲצוֹתָם אֶת שְׁמֵי הָעֶרֶב.

 

 

 

ערכה של אהבה

קַאמִי הֶעֱנִיק לִי אֶת רוּחַ הָעֶרֶב
מִסַּארְטֶר לָמַדְתִּי עַל יָפְיָם שֶׁל לְבָנִים מֻכְתָּמִים
עַל עֶרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה נוֹדַע לִי
בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית שֶׁל בִּנְיָן קְלּוּף שָׁנִים בִּבְּרוּקְלִין
כַּאֲשֶׁר נָטַלְתִּי אֶת יָדֵךְ
רוֹעֶדֶת בְּכַף יָדִי.

 

 

 

ברונלה

בְּבּוֹלוֹנְיָה וִיָא בָּרוֹנְטִינִי קוּאַטוֹרְדִיצִ'י
גָּרָה בְּרוּנֶלָה הַיָּפָה שֶׁפָּתְחָה
לִי אֶת הַדֶּלֶת בַּחֲלוּק רַחֲצָה, נוֹטֶפֶת
מַיִם כְּוֶנוּס שֶׁעָלְתָה מִן הַיָּם וְעֵינֶיהָ
הַיְרֻקּוֹת פְּעוּרוֹת לִרְוָחָה, מֵאַחֲרֶיהָ מְחַיֵּךְ
בַּעֲלָהּ הָרוֹפֵא. בִּלִּינוּ יוֹמַיִם נִפְלָאִים בֶּאֱמֶת
מְאָרְחִים לְמוֹפֵת, שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן כָּתְבָה לִי
נִפְרַדְתִּי, אֲנִי בָּאָה אֶהְיֶה אִתְּךָ אֵיזֶה זְמַן, נִרְאֶה.
שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁחָזַרְתִּי
מָצָאתִי בְּתֵבַת הַדֹּאַר גְּלוּיָה מִן הַפִּירָמִידוֹת.
נִפְגַּשְׁנוּ עוֹד פַּעַם לְאַחַר שָׁנִים הִיא טִפְּלָה בְּכֶלֶב חוֹלֶה
שֶׁנָּטָה לָמוּת, סָעֲדָה אוֹתוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן וַאֲנִי
הָיִיתִי בְּדַרְכִּי לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה.
לְעִתִּים אֲנִי תּוֹהֶה מֶה הָיָה קוֹרֶה
הַאִם קִצְּצָה אֶת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ שֶׁמִּן
הַסְּתָם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ הַאִם הַקְּמָטִים
מְעַטְּרִים אֶת עֵינֶיהָ כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת בֵּין הַדּוּכָנִים
בּוֹחֶנֶת אֶת הַמַּגָּשִׁים עֲמוּסֵי הַמָּזוֹן, סְעוּדַת הֶחָג
מִתְקָרֶבֶת, הַאִם כָּמוֹנִי עָצְרָה וְהֵרִימָה
מַבָּטָהּ לַשָּׁמַיִם לִרְאוֹת אִם יֵרֵד גֶּשֶׁם
הַכְּבָסִים עֲדַיִן תְּלוּיִים אֶת
הַחֶשְׁבּוֹנוֹת יֵשׁ לְשַׁלֵּם וּשְׁאָר
עִנְיְנֵי חֻלִּין כַּיוֹצֵא בָּזֶה.

 

 

 

לפנות בוקר

לִפְנוֹת בֹּקֶר נָסַעְנוּ
שַׁיְּרוֹת הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדוֹת טִפְּסוּ לְאִטָּן
בֵּין הַגְּבָעוֹת הַמְּצַפּוֹת לַכְּפָרִים הַדּוֹמְמִים
בַּחוּצוֹת יָשְׁבוּ אִכָּרִים יְגֵעִים וְאִמָּהוֹת שׁוֹתְקוֹת
וּמַחְוִירוֹת וְרַק הַיְּלָדִים רָצוּ וְסִמְּנוּ
אוֹתוֹת נִצָּחוֹן אֶל עֵבֶר הַנַּגְמָשִׁים
הָרוֹעֲמִים וְהַלֵּב נִקְרַע בֵּין הָרָצוֹן לָצֵאת
וּמַבְּטֵיהֶם הַמְּלֵאִים אֵימָה עֲיֵפָה
וְהַגְּבָעוֹת מָלְאוּ אֲבָנִים שָׁם מָצָאתִי
מְאֻבָּן שֶׁל עֵץ וְחָשַׁבְתִּי מִי יִמְצָא
אוֹתָנוּ בְּעוֹד מִילְיוֹן שָׁנָה כְּשֶׁהַכֹּל
הָיָה רוֹעֵם וּבַמִּרְפָּסוֹת כָּחֹל נֶגֶד
עַיִן הָרַע וּמִשְׁפָּחוֹת מְפַצְּחוֹת פִיסְטוּק
וּרְכָבִים וּנְעָרִים מִתְגּוֹדְדִים וְעֵינֵי
הַנְּעָרוֹת מֵעֵבֶר לְחֶשְׁכַת הַחַלּוֹנוֹת וְאָנוּ
נָסַעְנוּ עֲיֵפִים וּבֶהָרִים
חִכְּתָה צְעָקָה

 

 

 

*
כְּשֶׁחָזַרְתִּי הֵחֵל הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד
וְלַמְרוֹת שֶׁהָיָה קַיִץ אָמַרְתִּי
"עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג"

 

 

 

תמונת מצב

עַל שֻׁלְחָנִי קִרְעֵי נְיָרוֹת
הַדּוּחַ הַשְּׁנָתִי חֶשְׁבּוֹנוֹת לְתַשְׁלוּם
טְיוּטוֹת שִׁירִים אַבְנֵי נַחַל
מֻנָּחוֹת עַל עֲרֵמַת זִכְרוֹנוֹת סִפְרוֹ
שֶׁל קַאמִי מִיתַת אשֶׁר (פִּסַּת נְיָר
מְסַמֶּנֶת אֶת הָעַמּוּד הַמְּצַפֶּה)
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן מְרַפְרֵף יוֹנֵק דְּבַשׁ שׁוֹאֵב
אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַקַּיִץ מִפִּרְחֵי הַקַּאנָה
בְּטֶרֶם יְרַחֲפוּ אֶל הָאֲדָמָה הַצּוֹנֶנֶת
עֲלֵי סְתָו מַצְהִיבִים מַמְתִּינִים לְתוֹרָם
מַהוּ אשֶׁר אִם לֹא הַגַּעְגּוּעַ אֶל מַה
שֶּׁיִלָּקַח מֵאִתָּנוּ

 

 

 

פרינסטון אחה"צ

נוֹעָה בָּאָה עִם הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ
וּמַתָּן בְּגַפּוֹ וּבְלַחַשׁ סִפֵּר לִי שֶׁנִּפְרַד
מֵהַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ. הָיָה קְצָת עָצוּב
לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה, אָהַבְנוּ
אוֹתָהּ. וְנָסַעְנוּ לִרְאוֹת אֶת פְּרִינְסְטוֹן
בַּשַּׁלֶּכֶת וְאַחַר כָּךְ יָשַׁבְתִּי עִם כֻּלָּם
בְּמִסְעָדָה מִסְּבִיבִי אַרְבָּעָה יְלָדִים
שֶׁהֵבֵאתִי לָעוֹלָם וְחָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה
כַּנִּרְאֶה אֹשֶׁר וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר רְגָעִים כָּאֵלֶּה
בַּזִּכָּרוֹן לַזְּמַן שֶׁיִּדָרְשׁוּ.

 

השירים מתוך "פגיע" הוצאת ספרי עתון 77, 2015

 

קישורים חיצוניים

גיורא גריפל ב- ynet

גיורא גריפל באתר של צומת ספרים

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 68"