רבקה אלמן

כמה פעמיםrivka elman

כַּמָּה פְּעָמִים
שֶׁמֶשׁ
כַּמָּה פְּעָמִים
זְרִיחָה
וְאֶשֶׁד הַמַּעְיָנוֹת
וְעֵץ הָאֱגוֹז
הַפּוֹשֵׁט כְּסוּתוֹ
עֵירֹם וְעֶרְיָה
מְצַפֶּה לַגֶשֶׁם.
וְעֵירֹם הַכְּמִיהָה
וְעֵירֹם הָאֶצְבָּעוֹת
שֶׁרָחֲקוּ מִגַּעַת
בְּגוּף אָהוּב.

 

 

 

הכתפים הצחורות

הַכְּתֵפַיִם הַצְּחוֹרוֹת
עוֹד רָטְטוּ מֵהַמַּגָע הָאַחֲרוֹן
וּזְגוּגִיִת הַחַלּוֹן
רָעֲדָה כִּפְנֵי הַמַּיִם.
תִּשְׁכְּחִי
אַל תִּשְׁכְּחִי,
וְהָיִיתִי בּוֹלַעַת
אֶת לֶחֶם הָאַהֲבָה
בִּמְהִירוּת בְּגוּשִׁים גְּדוֹלִים
מִבְּלִי לְעַכְּלוֹ בִּמְנוּחָה,
מָזוֹן רַב בָּא אֶל קִרְבִּי
הָיָה עָלַי לָשֵׂאת
אֶת אַהֲבָתוֹ וְאַהֲבָתִי.

 

 

 

המקום העז מכל

הַמָּקוֹם הָעַז מִכֹּל
שֶׁל הָאַהֲבָה
וְשׁוּב הָיִיתִי
דַּף חָרוּךְ
הַנִּשְׂרָף בְּאוֹתִיוֹת בּוֹעֲרוֹת ,
עֵירֻמָּה הַלָּבָן שֶׁל אִשָׁה
מוּל פְּנֵי הַגֶּבֶר הָאַדְמוֹנִיוֹת
וְהָיִיתִי חוֹדֶרֶת וְעוֹבֶרֶת
מִבַּעַד לַכְּתָלִים
שֶׁהָפְכוּ רַכִּים לְמַגָּע.

 

 

 

העולם זה כבר חדל לענות בי

אֲנִי מְהַלֶּכֶת
וּלְצִדֵי גּוּפִי
מִגְבַּעַת קַשׁ לְבָנָה
מִתְנַדְנֶדֶת.
הָעוֹלָם זֶה כְּבָר חָדַל לַעֲנוֹת בִּי
אַך אֲנִי אֵינִי חֲדֵלָה לַעֲנוֹת בּוֹ
וּשְׂפָתַי נוֹשְׁכוֹת כֹּל הָעֵת זוֹ אֶת זוֹ
לְבַל תּתְמַלֵּט מִפִּי צַעֲקַת כְּאֵב.

 

 

 

דממה סתוית

דְּמָמָה סְתָוִית
הַאִם אֲנִי יוֹדַעַת
דְּבַר מָה עַל הָעוֹלָם?
אִישׁ עֲדַיִן לֹא פִּעְנֵח
אֶת חִידַת נְדוּדֵי הַצּפּוֹרִים.
הַאִם זֶה אוֹתוֹ כְּאֵב חַד
הַבּוֹעֵר בְּגוּפָן
אוֹתָה כְּמִיהָה
הַמְּנִיעָה נַפְשָׁן?
וְרָאִיתִי צִפּוֹר גְּדוֹלָה מְקוֹנֶנֶת,
שְׁכְּנָפֶיהָ מֻנָחוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם הַמַּכְסִיף
נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בְּפָנָיו.

 

 

 

מזון עולם

טוֹעֶמֶת מְזוֹן עוֹלָם
שֶׁגוּפי אֵינוֹ מְעַכֵּל
מִלְחָמוֹת וְהַהֲפוּגוֹת הַקְּצָרוֹת בֵּינֵיהֶן.
וּמְזוֹנִי אֲרוּחַת יָרָק וְשַׁלְוָה בָּה
וַאוֹתִיר לְקַבְּצָנֵי הָעִיר
וּמִכֹּל מַטְעֲמֵי עוֹלָם לֹא אֶטְעָם כּזַית
וּמְזוֹנִי לֶקֶט שִׁכְחָה
בִּפְאַת הַשָׂדֶה.

 

 

 

אילו הן רק מילים

קַרְיָן הַחֲדָשׁוֹת
הוֹגֶה אֶת הַמִּלִּים
בְּקוֹל בָּרוּר ללֹא רַעַד.
אֵלוּ הֵן רַק מִלִּים
נְטוּלוֹת מַמַּשׁוּת
אֲנִי אוֹמֶרֶת,
אַךְ בְּתוֹךְ נַפשִׁי
נִקְרָעִים הָרִים מִמְּקוֹמָם
וְהָאֲדָמָה מִלוּחוֹתֶיה נִפְרֶדֶת.
וַאֲנִי אֲמוּרָה לְהַלֵךְ,
לָבוֹא בֵּין בְּנֵי אָדָם,
לְחַבֵּר הֲבָרוֹת לְמִלּים בְּרוּרוֹת
כַּאֲשֶׁר בֵּין תְּהוֹמוֹת
אֲנִי מְהַלֶכֶת.

 

 

 

רשרוש בעלים יבשים

רִשׁרוּשׁ בְּעָלִים יְבֵשִׁים
מְעֵבֶר חַלּוֹנִי,
אֲני מַכִּירָה אוֹתְךָ, שִׁיר,
עֲמֹד כְּשַׁחְרוּר עַל קְצֵה אֶצְבָּעִי
וּגְמַע מִפִּי אֶת הֶבֶל המִּלִּים
כְּאֵד לָבָן ,
הַנָּמוֹג כְּהֶרֶף עַין בּאֲוִיר.

 

השירים מתוך "וכל איש נסתר ונגלה", הוצאת גוונים, 2009

 

 

 

פִּרְחֵי פֶּטוּנְיָה שְׁחוֹרִים לְבָנִים

פִּרְחֵי פֶּטוּנְיָה שְׁחוֹרִים לְבָנִים
מָה חֲרִישִׁי הַלַּיְלָה.
שׁוּב נַפְשִׁי חוֹמֶקֶת
מִבֵּית גִידּוּלוֹ שֶׁל הַכְּאֵב,
צִינְיוֹת כְּתֻמּוֹת בּוֹעֲרוֹת
בְּחֶשְׁכַת לֵיל הַקַּיִץ הַחַם.
איֵכָה אֶשָּׂא עֵינַי עִם בֹּקֶר
נַפְשִׁי מְשׁוֹטֶטֶת אָנֶה וָאָנָה.
בַּחֲצוֹת יוּגַד לִי דְּבַר מָה
אַאֲזִין ,
צְבָעִים פּוֹעֲמִים
יֹאחְזוּ בְּחַדְרֵי לִבִּי,
אֶדְמָע,
שִׁיר בִּלְתִּי נִרְאֶה
יֹאחַז בִּי.

 

 

 

הַפְּרִיחָה בְּמוֹעֲדָהּ

אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הַפְּרִיחָה בְּמוֹעֲדָהּ
אֶת שְׁנָתָהּ הַדַקָּה
וְהַמִּלִּים הַמְּנַמְנְמוֹת בֵּינִי לְבֵינְךָ
לִקְרַאת יְקִיצָתָן בְּאִישׁוֹן לַיְלָה.

אֶת הַרֶגַע בּוֹ בְּרָאָתִיךָ
מִתּוֹךְ הָאֵינוּת,
מִתּוֹךְ הָאֵין שִׁיבָה
שֶׁל מוֹתְךָ ,
שֶׁהֶעֱצִים אֶת אַהֲבָתֵנוּ
רַעֲבוֹנָהּ וְצִמּאוֹנָהּ.

אֶת סְעוּדַת מַעֲדָנֵי הַלַּיְלָה
שֶׁאֲנוּ סוֹעֲדִים
וּמְבַרְכִים עָלֶיהָ בִּדְמָמָה
וּמַשְׁקֶה הַתּוּגָה הַמְּנַצְנֵץ,
שֶׁהִנְךָ מוֹזֵג לִי בִּמְשׂוּרָה.

אֶת הַחֶמְלָה שֶׁהִנְךָ פּוֹרֵשׂ
כְּמַפַּת תְּכֵלֶת רְקוּמָה
עַל הָעוֹלָם הָעַתִּיק,
שֶׁהִנְךָ מַנְשִׁימוֹ
שֶׁיָקוּם לִתְחִיָה
מִמְּקוֹמְךָ הַמֵּת הַחַי.

 

קישורים חיצוניים

רבקה אלמן בלקיסקון הספרות העברית החדשה

ראיון עם רבקה אלמן בכתב העת "מוטיב", במדור "קול כותב"

הספר "שמות הכאבים" באתר נוריתה 

 

ציפור ושמה מאיר - רבקה אלמן. קורא: מנחם פרי בתכניתו "ציוניוני הדרך"

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 68" 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل