מאיר דדון

צריך עשרה אנשים לקדישMeir dadon

בְּחֶלְקָה 4 א שׁוּרָה 7
מַצֵּבַת אִמִּי
מַצֵּבַת אָבִי בְּגוּשׁ 2 שׁוּרָה 24
סָבְתָא נִסְרִיָּה
בְּגוּשׁ 5 שׁוּרָה 46
הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
וַאֲנִי אוֹמֵר קַדִּישׁ יָחִיד
בְּלִי גוּשׁ
בְּלִי שׁוּרָה
בְּלִי חֶלְקָה.

 

 

 

לסמן את הקצוות

אָבִי הָיָה הַמַּחַט שֶׁבָּהּ חָרְטוּ
אֶת הַחֻקִּים עַל סַרְגֵּל הַמַּתֶּכֶת
וְאִמִּי הָיְתָה הָאֵשׁ שֶׁהִתִּיכָה אוֹתָם
אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם
עַל מַצֵּבַת הַזִּכָּרוֹן נִמְצָא
תַּצְהִיר הִסְתַּלְּקוּת מֵעִזָּבוֹן.

 

 

 

יתמות

כְּשֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵאָבִי
עוֹד רָץ הָיִיתִי בַּשָּׂדוֹת
וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁיַּחֲזֹר
כְּשֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵאִמִּי
יָדַעְתִּי שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה תְּחִיַּת מֵתִים
עַכְשָׁו הִתְיַתַּמְתִּי גַּם מֵעַצְמִי
וְאַתְּ אוֹמֶרֶת
שֶׁהִתְיַתַּמְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאַהֲבָה בַּקַּיִץ.

 

 

 

את השאגה והרעידות

אֶת שַׁאֲגַת הַנִּצָּחוֹן
שֶׁל אוֹהֲדֵי הַפּוֹעֵל אַשְׁקְלוֹן שָׁמְעוּ בְּחוּצוֹת גַּת
כְּשֶׁהַפּוֹעֵל עָלְתָה לִיגָה
וְאָבִי מִהֵר בִּצְעָדָיו הַמְּפֻזָּרִים לַחֲצוֹת
אֶת הַקִּילוֹמֶטֶר שֶׁהִפְרִיד בֵּין הַבַּיִת לָאִצְטַדְיוֹן
לְהַסְפִּיק לַהַקָּפוֹת סְבִיב הַחוֹמָה.
וַאֲנִי אוֹחֵז בְּיָדוֹ, מְנַסֶּה לֶאֱסֹף אֶת פִּזּוּר צְעָדָיו
שֶׁהָלְכוּ וְנֶחְלְשׁוּ כְּכָל שֶׁהַשְּׁאָגוֹת גָּבְרוּ
וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ, יָד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בְּיָד גְּרוּמָה רוֹעֶדֶת
שָׁמַעְנוּ אֶת הַקְּרִיאָה "לְאַשְׁקְלוֹן יֵשׁ אֱלֹהִים"
אוֹתוֹ אֱלֹהִים שֶׁלָּקַח אוֹתוֹ בִּדְמִי יָמָיו
וְהִשְׁאִיר לִי אֶת הַשְּׁאָגָה וְאֶת הָרְעִידוֹת.

 MEIR-DADON-BOOK

 

 

סגולה לראומטיזם

לֹא שָׁמַעְנוּ מִמֶּרְחַק בֵּיתֵנוּ
אֶת שְׁאוֹן הַגַּלִּים הַנִּשְׁבָּרִים עַל הַחוֹל
אֲבָל הֵרַחְנוּ אֶת רֵיחַ הַמֶּלַח הַנִּשָּׂא בָּרוּחַ
וּכְשֶׁטִּפַּסְנוּ עַל הַגַּג רָאִינוּ אֶת מַרְבַד הַכֶּסֶף נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ
וְכָךְ יָדַעְנוּ לְנַחֵשׁ אֶת צֶבַע הַדֶּגֶל.
וּכְשֶׁיָּצָאנוּ מֶפֶּתַח הַבַּיִת
אִמִּי תָּמִיד בִּקְּשָׁה
שֶׁנַּחֲזֹר עִם בַּקְבּוּק מֵי יָם
לִסְגֻלָּה בִּשְׁבִיל רֵאוּמָטִיזְם.

 

 

 

עד שבאה הצפירה

גָּדַלְתִּי בְּבַיִת שֶׁל שְׁנֵי חֲדָרִים
שֶׁנִּדְחֲסוּ בּוֹ תֵּשַׁע נְפָשׁוֹת.
לְיַד הַבַּיִת הָיָה בֵּית חֲרֹשֶׁת לְקֶרַח
רֵיחַ הָאָמוֹנְיָה הֶחְנִיק אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה.
אֶת הַנֵּפְט קָנִינוּ מֵעֲגָלָה אֲדֻמַּת מְכָל
וְסוּס רָזֶה שֶׁמָּשַׁךְ בְּקֹשִׁי.
בָּרְחוֹב מִמּוּל הֶרְצֶל הָיָה מִסְתּוֹבֵב בְּעֶגְלַת יָד,
מוֹכֵר פוּל וְחוּמוּס בְּרֵיחַ כָּמוּן
הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּנוּ הָיוּ
עַל הַגַּגּוֹת וּבֵין הַבָּתִּים.
עַד שֶׁבָּאָה הַצְּפִירָה כִּזְעָקָה
וְקָרְעָה אֶת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְעוּ לָנוּ הַחַיִּים
אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַפַנְטוֹמִים שֶׁיָּרְדוּ נָמוּךְ
וְגֵרְדוּ אֶת הַבְּרוֹשִׁים וְהַגַּגּוֹת בְּדַרְכָּם דָּרוֹמָה
אָז הַכֹּל הִתְמוֹטֵט וְאַבָּא קִבֵּל אֶת הַפַּרְקִינְסוֹן שֶׁלּוֹ.

 

 

 

מחט יהלום

אַחֲרֵי שֶׁחָרַטְנוּ
עַל אֲרִיךְ הַנֶּגֶן
אֶת רְשַׁם הַקּוֹל שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ
חָרִיץ אַחַר חָרִיץ,
מַחַט הַיַּהֲלוֹם שֶׁנִּגְּנָה
אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
יָשְׁבָה עַל הָרֶוַח שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ
וְשָׂרְטָה אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב.

 

השירים מתוך הספר "שוקולד מריר", ספרי עתון 77 

 

קישורים חיצוניים

מאיר דדון ב"קפה דה מרקר"

הספר "שוקולד מריר" באינדיבוק

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 73"