זו אני

זוֹ אֲנִי שֶׁלֹּא סוֹלַחַת לְךָ,
אֱלֹהֵי הַיְּלָדִים
הַדּוֹמְמִים.
זוֹ אֲנִי בַּחֶדֶר הַסָּגוּר, הֶחָשׁוּךְ;
מְהַבְהֵב בֵּין הָיָה לְהִנֵּה
הַכְּאֵב.
זוֹ אֲנִי הָאִשָּׁה־הַיַּלְדָּה.
מִי עֲדַיִן כּוֹרֶה בְּגוּפִי
אֶת יַלְדוּתִי?
מַה תְּחַפֵּשׂ בִּי עוֹד?
עֵינֶיךָ שְׁטוּפוֹת דָּם
בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים.
מַה נִּשְׁאַר עוֹד לִגְנֹב בְּיַלְדָּה?

משיכה

אֶת רֹאשָׁהּ הִנִּיחָה
עַל הַכָּרִית.
אֶת עוֹרָהּ פָּשְׁטָה
וְיָצְאָה.
קְלִילָה, מְשֻׁחְרֶרֶת
מִכֹּבֶד
הַמְּשִׁיכָה.

בקפה הֶקְסְטֶר
בְּקָפֶה הֶקְסְטֶר
לְבַד עַל הַמִּרְפֶּסֶת
לוֹגֶמֶת קָפֶה הָפוּךְ
עִם קְרוּאָסוֹן אָפוּי.
לְיָדִי יוֹשֶׁבֶת
רוּת הַמְעַשֶּׁנֶת,
בַּת תִּשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ
וּמִסְפָּר עַל זְרוֹעָהּ
בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ.
הִיא צוֹחֶקֶת,
"הַגֶּרְמָנִים..."
וּמְעַשֶּׁנֶת כְּמוֹ בַּת עֶשְׂרִים
עֲשַׁן מִשְׂרָפוֹת.

יין

יֵין "יוֹגֵב"
לָגַמְתִּי
לְבַד בְּחַדְרִי
עִם בִּילִי הוֹלִידֵי,
שְׁתֵּינוּ בִּבְּלוּז.
כּוֹאֵב לָהּ לָשִׁיר,
כּוֹאֵב לִי לִחְיוֹת
בְּלִי אַהֲבָה.
אַתְּ זְקֵנָה, אָמַר הַזְּמַן.
אַתָּה מְשַׁקֵּר, עָנִיתִי.

כמו

בְּשִׁירַי אֲנִי אַתָּה,
אַתָּה הוּא אֲנִי,
כְּמוֹ הָאֱמֶת
שֶׁבָּהּ תִּשָּׁאֵר לָעַד
זָר וְאַחֵר
וְחָסֵר

לעולם

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהַיְקוּם
מִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפִי.
בְּכָל פְּסִיעַת אַהֲבָה
שָׁר הָעֵשֶׂב:
לְעוֹלָם אֶהְיֶה קָרְבָּן
לָאֵל שֶׁבִּי.

חתולה

חֲתוּלָה שׁוֹכֶבֶת,
אֵשׁ מְיַלֶּלֶת,
רֵיחָהּ הַבּוֹעֵר,
אֵדֵי גּוּפָהּ:
אֵיךְ יָבוֹא הָאוֹהֵב,
אֵיךְ יַחְפְּרוּ כַּפּוֹתָיו פִּרְאִיּוֹת
בַּאֲזוֹבֵי תְּשׁוּקָתָהּ.
אֵיךְ יֵלֵךְ, אֵיךְ יִשְׁמַע
יִלְלָתָהּ נְטוּשָׁה.

השעה

שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר
בֶּחָזֶה דּוֹהֲרוֹת
פְּעִימוֹת לִבִּי.

לֹא, לֹא יִתָּכֵן
שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה
לָלֶכֶת.
כָּךְ, בְּפַשְׁטוּת?

אֲנִי מִתְיַשֶּׁבֶת
מְבֹהֶלֶת, לְבַד
עִם דְּהִירַת גּוּפִי.

לֹא אֲטַלְפֵּן לְעֶזְרָה, לֹא.
וְכִי לָמָּה אֶשָּׁאֵר?

רַק לָקַחַת אֶת הַחִבּוּק הָאַחֲרוֹן
הָרִאשׁוֹן.

לפנות בוקר

עִיר שְׁלֵמָה, סִיר לַחַץ אֱנוֹשִׁי
יְלָלוֹת, בֶּכִי, פַּעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיָּה.
בַּחֹשֶׁךְ, בְּשֶׁקֶט, מְטַיֵּל הַמָּוֶת —
לִבִּי דּוֹפֵק, וְאָזְנָיו אֲטוּמוֹת.

בֵּין כָּאן לְשָׁם נְשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
עַל גּוּפִי הָעֵר,
עַל הַדַּפִּים הָרְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת;
אַתֶּם שֶׁאָהַבְתִּי, אַתֶּם שֶׁשָּׂנֵאתִי,
לְכוּ. הַבֹּקֶר
מַתְחִילִים חַיַּי.

השירים מתוך "הקיסרית העירומה", פרדס הוצאה לאור - 2016, כתוב – סדרה לשירה חדשה בעריכת אמיר אור

כרמֵי בַּחַמְדוּן

בָּאָבִיב יָשַׁבְתִּי בְּצֵל הַתְּאֵנָה,
שִׂמְחָה שְׁקֵטָה עָטְפָה אֶת גּוּפִי.
לְמַגַּע עֵשֶׂב רֵיחָנִי שֶׁל קַיִץ,
קָרֵב כִּמְאַהֵב.
בְּכַרְמֵי בַּחַמְדוּן בֵּין אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲדֻמִּים
חִבַּקְתִּי אוֹתְךָ, וַלַנְטֶן.
לִטַּפְתָּ, לָחַשְׁתָּ אֵלַי.
בְּנֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה בְּגַן עֵדֶן,
בְּמֶרְחַק יָד מוּשֶׁטֶת,
אָהַבְנוּ בְּאֵין רוֹאֶה.

בַּחַמְדוּן: עיירת קיט בהר הלבנון מצפון לביירות.

אלי, אלי,

אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת עַל הַשָּׁטִיחַ,
רֹאשִׁי רוֹחֵף, כְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ
סִיגָרֶט בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.
רַק כָּךְ אֲנִי מַחְזִיקָה
אֶת רֹאשִׁי
עַל כְּתֵפֶיהָ הָעֲיֵפוֹת
שֶׁל נַפְשִׁי.
הַאִם עָזַבְתָּ אוֹתִי אֱלֹהִים?
הַאִם אֲנִי עוֹזֶבֶת?

נגיעה

הִמְשַׁכְנוּ לִשְׁתּוֹת מֵהַקָּפֶה הַשָּׁחֹר.
זְרוֹעוֹתֶיךָ, מְסֹעֲפוֹת וְרִידִים,
דָּמוּ לְעַנְפֵי עֵצִים בָּאָבִיב.
אֲפִלּוּ בַּקְּרוּאָסוֹנִים לֹא נָגַעְנוּ.
בְּשֶׁקֶט עָרַגְנוּ מִלִּים.

השירים מתוך "איפה אתה"?, הוצאת פרדס 2019

קישורים חיצוניים

הקיסרית העירומה באתר הוצאת "פרדס"

השקת הקיסרית העירומה ב"חדרים"

רינה סופר מתוך השקת הקיסרית העירומה

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 76"