רועי שניידר

אניroi-shnider2

הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.
בַּמַּיִם, בַּחַיִּים, בַּבָּשָׂר, בַּשִּׁירִים,
וְלֹא בָּאָפֹר יָרֹק, בִּכְאֵב הַשְּׁרִירִים,
בַּדָּם, בַּשַּׁפַּעַת, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבֶעָרִים;
וְהִנְּנִי בִּשְׁנוֹתַי הָעֶשְׂרִים
וְלִבִּי קָמוּט וְחַלָּשׁ כְּלֶב בֶּן הַשְּׁמוֹנִים.

 

 

 

היום

עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁעוֹת
לֹא נֶעֶצְמוּ עֵינַי.
הָיִיתִי חַלָּשׁ מְאֹד.
הָיִיתִי קָשֶׁה מִדַּי.

שָׁעוֹת עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ
עֵינַי לֹא נֶעֶצְמוּ.
קִבַּלְתִּי כַּדּוּר בָּרֹאשׁ.
הָיִיתִי חָמוּם וְהָמוּם.

כִּמְעַט יְמָמָה שְׁלֵמָה
עֵינַי לֹא לָמְדוּ מְנוּחָה.
נָפַלְתִּי לָאֲדָמָה.

בַּבֹּקֶר הָיִיתִי כָּבוּשׁ
כְּמוֹ מְלָפְפוֹן בְּצִנְצֶנֶת.
חִבַּקְתִּי חָזָק אֶת הַחֶנֶק.

 

 

 

חזרה מחו"ל, אובדן

וְהַכַּלְבָּה אֲשֶׁר שָׁנִים שָׁמְרָה עָלַי
מֵהִשְׁתַּגֵּעַ נִפְטְרָה. הִיא נִפְטְרָה.
יוֹתֵר לֹא יַאֲזִינוּ לִנְקִישׁוֹת רַגְלַי,
יוֹתֵר לֹא תִנָּבַח סִימְפוֹנְיַת הַשִּׁירָה

הַזֹּאת שֶׁנִּנְבְּחָה. הָיִיתִי בְּפוֹלִין,
וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁחָרֵב עָלַי עוֹלָם,
וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי אֵיךְ לְהַחְלִים;
וּבְאוֹתוֹ הַלֵּיל שָׁכַבְתִּי בִּלְתִּי לָּן – –

חִכִּיתִי לִדְפִיקָה קַלָּה עַל דֶּלֶת חֶדֶר.
לֹא בָּאָה הַדְּפִיקָה וְלֹא צִפְצוּף דְּמָעוֹת.
חִכִּיתִי. הִיא הָלְכָה. חִכִּיתִי לָהּ שָׁעוֹת
וְהִיא קַלּוֹת דּוֹפְקָה עַל שַׁעַר גַּן הָעֵדֶן.

 

 

 

לבסוף (משא מלכי ישראל)

הַלַּיְלָה יִסָּגֵר שְׁבוּעַ הַסֵּפֶר.
אַלְפֵי אִישׁ יִנְהֲרוּ לַכִּכָּר
וְיִירוּ מֶטָאפוֹרִית שְׁלשָׁה כַּדּוּרִים
בָּאַרְנָק, בַּכַּרְטִיס וּבִמְקוֹמוֹת הָאִחְסוּן בְּבָתֵּיהֶם.

הַלַּיְלָה כְּבָר נִסְגַּר וְגוֹרָלוֹ נֶחְתַּם
עוֹד בְּטֶרֶם שָׁלַף, הַמְשׁוֹרְרִים הַמְפֻרְסָמִים
וְהַזְּחוּחִים כְּבָר וַדַּאי מְמֻקָּמִים בְּדוּכְנֵיהֶם,
בְּלִי חֻלְצוֹת שֶׁל הַהוֹצָאָה, כַּמּוּבָן, שֶׁאִם לֹא כֵן

לֹא יְזַהוּ אוֹתָם. זֶה אַבְּסוּרְד גָּדוֹל,
וְאֶתְמוֹל רָאִיתִי אָדָם עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת לְסִפְרוֹ,
וְלֹא תַּגִּידוּ חֲנוּת קְטַנָּה, דּוּכָן אָוַנְגַּרְדְּ,
זֶה הָיָה בַּהוֹצָאָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁגַּם כָּכָה

דּוּכָנֶיהָ הָיוּ מְלֵאִים בִּסְפָרִים לֹא.
(שָׁמַעְתִּי אֶתְמוֹל גַּם אִישׁ מְהַלֵּךְ וְכַלְבּוֹ
וְאוֹמֵר: זֶה לֹא, זֶה לֹא, אוּלַי מְרַמֵּז לְשִׁירוֹ
שֶׁל אֶרֶז בִּיטוֹן. הוּא הִצְבִּיעַ, כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְנַחֵשׁ

עַל סִפְרֵי בִּשּׁוּל, מַדְרִיכֵי טִיּוּלִים וּפְסִיכוֹמֶטְרִי).
הַשְּׁאֵלָה מָה אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם עוֹשִׂים בִּסְפָרִים.
אֲנַחְנוּ לֹא יוֹרְקִים וּבוֹעֲטִים אַךְ גַּם לֹא קוֹרְאִים,
אָז מַה זֶּה טוֹב, שָׁבוּע בַּשָּׁנָה לְבַזְבֵּז כֶּסֶף עַל
קִשּׁוּטִים לָאָרוֹן. וּמִי שֶׁקּוֹרֵא דֶּרֶךְ כְּלָל לֹא יֵלֵךְ
לִשְׁבוּע הַסֵּפֶר וְלֹא לָרְשָׁתוֹת. הוּא יֶאֱסֹף סְפָרִים בָּרְחוֹב,
לֹא יַפְלֶה, בְִּרִיטָנִיקָה עִם רָטוֹשׁ, כָּרְטָא עִם שַׁחַם,
וְגַם הוּא אֵינֶנּוּ חַף מִבִּקֹּרֶת, חֲמוֹר קוֹרֵא סְפָרִים,

כְּאִלּוּ מִי שֶׁקּוֹרֵא מִילְיוֹן זוֹכֵר אֲפִלּוּ חֵצִי אוֹ לוֹמֵד
מַשֶּׁהוּ עַל בְּנֵי אָדָם. אָז מֶה עָדִיף, תִּשְׁאֲלוּ?
כְּלוּם. הַכֹּל חָרָא והַתַּעֲשִׂיָּה הַזֹּאת בַּזֶּבֶל.
כֻּלָּנוּ, וְגַם אֲנִי, אֵינֶנּוּ זוֹכְרִים כְּלוּם עַל כְּלוּם

בְּכָל הַנּוֹגֵע לְסִפְרוּת וְאֵיךְ הִיא צְרִיכָה לְהֵרָאוֹת.
אָז מָה עוֹשִׂים, תִּשְׁאֲלוּ? כְּלוּם. יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת וּמְחַכִּים
לַמָּשִׁיחַ, שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר לֹא יָבֹא עַל חֲמוֹר וְלֹא בִּדְמוּת
עַרְספּוֹאֶטִיקָה. סִפְרוּת אֵינָהּ מְחָאָה, הִיא סִפְרוּת.

אָז מָה הַשִּׁיר הַזֶּה, תִּשְׁאֲלוּ? כְּלוּם. אֶפֶס מְאֻפָּס.
קַשׁ וּגְבָבָא, אִם בִּכְלָל שִׁיר, אִם בִּכְלָל קַשׁ, אִם בִּכְלָל
מַשֶּׁהוּ. הָבָה נַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק אוֹ לְלַהֵג. אֵין זֶה מְשַׁנֶּה.
הָעִקָּר שֶׁלּוֹמַר לֹא נַתְחִיל.

roi-shnider-book

 

 

פרנויה

      "צָרִיךְ לִלְמֹד לִנְשֹׁם בַּמַּיִם"
       עמיר רוסיאנו

אִמָּא לֹא רוֹצָה
שֶׁנִּתְקַלֵּחַ יַחַד
וְאֵין לִי מַה לּוֹמַר
עַל הַגְּזֵרָה הַזֹּאת.
פּוֹחֶדֶת שֶׁנִּרְחַץ
זֶה בְּמֵימָיו שֶׁל זֶה
פּוֹחֶדֶת שֶׁנִּלְמַד
לִנְשֹׁם בַּמַּיִם וְ
נֵצֵא אֶל הָעוֹלָם
כְּמוֹ הַשָּׁלָב הַבָּא
בָּאֵבוֹלוּצְיָה. כְּשֶׁ
הָיִיתִי יֶלֶד הִיא
הָיְתָה קוֹרֵאת לִי יֶלֶד
חָדָשׁ בְּמִין חִיּוּךְ
אַחֲרֵי שֶׁהִתְקַלַּחְתִּי.

 

 

 

קלקול כתיבה

כָּבָה הַנֵּר אֲשֶׁר הֵאִיר בַּחֶדֶר
אֶת הַפָּנִים שֶׁפַּעַם הוּאֲרוּ.
חִיּוּךְ עָצֵל נִשְׁאָר בָּם וּמוֹתֵחַ סֶדֶק
אֲשֶׁר מַצְבִּיעַ לְאָחוֹר לֵאמֹר: אָרוּר.

כָּבְתָה גַּם מְנוֹרַת שֻׁלְחַן כְּתִיבָה
אֲשֶׁר עֵטִי וּמַחְבַּרְתִּי עָלָיו הֵם.
אֲנִי מַבִּיט בָּם וְיוֹדֵעַ: תּוֹעֵבָה.
תֹּךְ וּמִרְמָה, שְׁקָרִים, בָּדִים, עָמָל וָאָוֶן.

וְהַיָּרֵחַ לִי לוֹעֵג כְּרֹב קֻטְנוֹ
וְאֵין לִי אוֹר גַּם בַּמִּטְבָּח, גַּם בַּמִּטָּה
וְהַחַיִּים עוֹד מַמְשִׁיכִים וּמִסְתַּמְּנִים.

אוּלַי הִגִּיעַ יוֹם בּוֹ אֲעַגֵּל פִּנּוֹת:
הַלֹּאכּוֹתֵב יָכוֹל לִחְיוֹת בָּעֲלָטָה.
וּמִמֵּילָא הוּא לֹא יִרְאֶה פָּנִים.

 

 

 

שבר

    "אַךְ מַדּוּעַ בּוֹכֶה בִּי הַלֵּב?"
     רחל בלובשטיין-סלע

הַיּוֹם אָמַרְתָּ שֶׁתִּפְגּשׁ אוֹתִי
הַיּוֹם נָסַעְתִּי לְבַדִּי בְּקַו
חָמֵשׁ מֵאוֹת וּמַשֶּׁהוּ נִרְקַב
בְּלֵב אֲשֶׁר הָיָה אָז מַהוּתִי

כָּל כָּךְ הַיּוֹם אָמַרְתָּ שֶׁתִּפְגּשׁ
חִכִּיתִי לְבַדִּי בְּקַו חָמֵשׁ
מֵאוֹת וּמַשֶּׁהוּ בְּלֵב כָּמֵשׁ
כָּל כָּךְ חִכִּיתִי בְּאָמְרִי לִגְעשׁ

אֲנִי נוֹסַעַת קַו חָמֵשׁ מֵאוֹת
וּמַשֶּׁהוּ דָּהוּי עַל הַפָּנִים
עוֹטֵף אֶת רְאוּתִי בַּעֲנָנִים

אֲנִי הַבַּיְתָה קַו חָמֵשׁ מֵאוֹת
וּמַשֶּׁהוּ הֵחֵל בְּלֵב לִרְעֹד
כְּעָב קְטַנָּה שֶׁבְּשׂוֹרָתָהּ דְּמָעוֹת.

 

 

 

ייחוס הבנה

     "הַכּוֹכָב הַזֶּה מֵת אֲבָל רוֹאִים אוֹתוֹ כָּאן"
      דניאלה ספקטור

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שׁוּב וּמְבִינָה
שֶׁאֵין לָנוּ סִכּוּי לִהְיוֹת בְּיַחַד.
אֲנִי אֶרְצֶה אוֹתְךָ לְמֵרָחוֹק
וְלֹא תֵדַע עַל כָּךְ הֲרֵי אַף פַּעַם.

אֲנִי נִצֶּבֶת כָּאן הַנִּדּוֹנָה
לִרְאוֹת אוֹתְךָ, לְהִבָּלַע בַּלַּחַץ.
לִשְׁכֹּחַ אֶת הַקּוֹל וְאֶת הַצְּחוֹק,
לִבְכּוֹת שֶׁלֹּא אֵדַע אֶת זֶה הַטַּעַם.

אַתָּה נִדּוֹן כָּמוֹנִי: הַטִּינָה
לִנְטֹר לִי בַּעֲבוּר אוֹתוֹ הַיַּחַס.
וְזֶה יִכְאַב לִי. זֶה אוֹתִי יַחְנֹק.

אֲבָל אֵין לָנוּ שׁוּם סִכּוּי בְּיַחַד.
וּמָה עַכְשָׁו? עַד שֶׁאַתָּה תֵּדַע,
אֶשְׁקַע בַּהֲזָיוֹת שֶׁל הַבְּגִידָה.

 

השירים מתוך "שלוש-ארבע ו" עולם חדש הוצאה לאור 2016

 

קישורים חיצוניים

רועי שניידר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אלי הירש קורא שירה

על הספר  "שלוש־ארבע וְ" ביקום תרבות

רועי שניידר זוכה בפרס מילין 2012 - באתר של נילי דגן

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 82"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل