שמואל כהן-שני

ופצתה האדמה את פיה ובלעהSHMUEL-SHANI

כִּי נִאֲצוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֶת הָאָדָם
כִּי נִאֲצוּ אֶת בְּרוּאָיו
כִּי נִאֲצוּ אֶת צַלְמוֹ
כִּי בָּנוּ מִקְדָּשִׁים לְשִׂנְאָתָם
כִּי הִקְרִיבוּ יְלָדִים עַל מִזְבַּח קַנָּאוּתָם
כִּי הִבְטִיחוּ גַּן עֵדֶן לְטֵרוּפָם
וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם
וַתִּתְכַּסֶּה הָאָרֶץ בְּקִבְרֵי צַדִּיקִים וְשָׁהִידִים
וַיִּוָּתר
הָאָדָם.

 

 

 

שיעור גיאוגרפיה

הָאָרֶץ הַזֹּאת מִתְרַחֶקֶת מֵעַצְמָהּ
כְּבָר לֹא מְלַמְּדִים גֵּאוֹגְרַפְיָה בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר
יְלָדֶיהָ מְרַחֲפִים כְּעַבָּ"מִים בֶּחָלָל, לְלֹא
צָפוֹן
דָּרוֹם
מִזְרָח
מַעֲרָב

בְּתוֹךְ אַטְמוֹסְפֶרָה שֶׁל אֵל מִלְחָמוֹת וּנְקָמוֹת

כִּי שְׁבִילֵי עִזֶּיהָ
הִתְמַלְּאוּ קִבְרֵי צַדִּיקִים
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ
הָיְתָה לְעֵגֶל זָהָב

כִּי לֹא מְהַלְּכִים בָּהּ בְּנֵי אָדָם
אֶלָּא עֲדַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כִּי מוֹרֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהּ
הֵם פּוֹסְקֵי הִלְכַת רַבָּנִים

הָאָרֶץ הַזֹּאת
הָיְתָה פַּעַם גֶּשֶׁר בֵּין יַבָּשׁוֹת
הַיּוֹם הִיא אֵין כְּנִיסָה
גֶּשֶׁר לְשׁוּמָקוֹם

 

 

 

זה לא יכול היה לקרות

זֶה לֹא יָכֹל לִקְרוֹת
הֵן הִכֵּינוּ עַל כָּל הַחֲטָאִים
וְזָעַקְנוּ בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת כִּי פָּשַׁעְנוּ
הֵן נִסְלַח לָנוּ בַּחֲצוֹת
זֶה לֹא יָכֹל לִקְרוֹת
הֵן הִגַּעְנוּ לִידֵי הֶסְדֵּר
הֵן חָתַמְנוּ בְּרִיתוֹת
הֵן בָּרַחְנוּ לְמַאצ'וֹ פִּיצ'וֹ, לְקַטְמַנְדוּ, לַקִּילִימַנְגָ'רֹו
זֶה לֹא יָכֹל לִקְרוֹת
הֵן הִכְחַשְׁנוּ
הֵן הִדְחַקְנוּ
זֶה לֹא יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת
הֵן הוֹרַדְנוּ אֶת כָּל הָאוֹתוֹת
וְקִפַּלְנוּ אֶת הַדְּגָלִים
וּבְכָל זֹאת.

 

 

 

תנובה

"הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק
בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ בָּעֶרֶב הוּא שָׁב
מֵבִיא הוּא מִתְּנוּבָה בֵּיצִים וְחָלָב"

עַד כָּאן שִׁיר יַלְדוּת

מִכָּאן וְהָלְאָה פִּרְסֹמֶת לִתְנוּבָה
שִׁיר הַלֵּל לַעֲנָק מוֹנוֹפּוֹלִיסְטִי
שְׁטִיפַת מֹחַ לַגִּיל הָרַךְ
שְׁלִיטָה מַפַּא"יְנִיקִית

לֹא

שִׁיר גַּעְגּוּעִים לְיַלְדוּת רְחוֹקָה
בְּאֶרֶץ קְטַנָּה
יְדוּעַת מַחְסוֹר בְּבֵיצִים וְחָלָב
וְגַאֲוָה צְנוּעָה עַל תְּנוּבַת הָאָרֶץ
בְּלִי קַוְיָאר וּמִגְדְּלֵי פְּאֵר.

 

 SHMUEL-COHEN

 

אחד במאי

פַּעַם הָיִיתִי סוֹצְיָאלִיסְט
הַיּוֹם אֲנִי מַשְׁקִיעַ זָעִיר
בְּנַדְלָ"ן עִירוֹנִי
לֹא הֶעֱסַקְתִּי אָדָם מִיָּמַי
אֲנִי מוֹרֶה וּמְחַנֵּךְ
תָּמִיד הָיִיתִי
שָׂרַדְתִּי בְּעִיר בּוּרְגָּנִית יְקָרָה
פַּעַם נִהֲלוּ אוֹתָהּ פְּרוֹלֶטָרִים
כִּבְיָכוֹל
צָעַדְתִּי בְּאֶחָד בְּמַאי
עִם דֶּגֶל אָדֹם
בִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי
פַּעַם.
כַּיּוֹם הָאֶחָד בְּמַאי
עוֹד יוֹם בְּלוּחַ הַשָּׁנָה
בֵּין הַשְּׁלוֹשִׁים בְּאַפְּרִיל לַשֵּׁנִי בְּמַאי
אֵינֶנּוּ מְסַמֵּל דָּבָר
פְּרָט לִתְחִלַּת הָאָבִיב.

 

 

 

רציף 17

יָצָאתִי לְבַקֵּר פַּרְוָר גֶּרְמָנִי אָמִיד
סַבְיוֹן שֶׁל בֶּרְלִין
רָצִיתִי לִנְפֹּשׁ לְרֶגַע קָט
בְּמָקוֹם בּוֹ מִתְגּוֹרֶרֶת הָאֲצֻלָּה הַגֶּרְמָנִית לְצַד דִּיפְּלוֹמָטִים
נָסַעְתִּי לִגְרוּנֶוַלְד
טְבוּלָה בְּיֶרֶק וּבְאֵיכוּת חַיִּים גֶּרְמָנִית
יָרַדְתִּי בַּתַּחֲנָה
לְיַד הַשֶּׁלֶט – רְצִיף 17
מָצָאתִי מָקוֹם מִמֶּנּוּ
הָרַכָּבוֹת יָצְאוּ בַּזְּמַן
בְּדִיּוּק בַּזְּמַן
הִגִּיעוּ בַּזְּמַן, וְחָזְרוּ בַּזְּמַן
בְּנֵי הָאָדָם חִפְּשׂוּ סֵדֶר וּבִטָּחוֹן
הָיוּ שֶׁיָּצְאוּ לְחֻפְשׁוֹת
הָיוּ שֶׁיָּצְאוּ לְטַיֵּל בְּיַעַר גְּרוּנֶוַלְד
הָיוּ שֶׁנָּסְעוּ וְלֹא חָזְרוּ
לֹא הִשְׁתַּיְּכוּ לַסֵּדֶר
הָיוּ פְּקִידִים שֶׁרָשְׁמוּ אֶת שְׁעַת הַיְּצִיאָה שֶׁל הָרַכָּבוֹת
וְאֶת זְמַן הַחֲזָרָה
כְּמוֹ בַּטֶּבַע כְּשֶׁצִּפּוֹרֵי הַחֹרֶף נוֹדְדוֹת אֶל הַקַּיִץ
וְצִפּוֹרֵי הַקַּיִץ אֶל הַחֹרֶף

 

 

 

שאלה

הַאִם הָיָה אֱלֹהִים בְּאוֹשְוִיץ
בְּתָאֵי הַגָּזִים, בַּכִּבְשָׁנִים
בֶּעָשָׁן הַמִּתַּמֵּר כְּלַפֵּי מַעְלָה?

כֵּן, אֱלֹהִים הָיָה שָׁם
כָּל עוֹד הָיָה שָׁם אַחֲרוֹן בְּנֵי הָאָדָם
שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ
שֶׁהִבִּיט לְעֶבְרוֹ בְּזַעַם כּוֹאֵב,
מֻשְׁפָּל, מִשְׁתָּאֶה

 

 

 

בדברו

כְּשֶׁאֱלֹהִים נִרְצַח
הַכֹּל הֻתַּר
כִּי לֹא הָיָה דְּבָרוֹ
כְּשֶׁאֱלֹהִים חַי
הַכֹּל מֻתָּר
כִּי נַעֲשָׂה בִּדְבָרוֹ.

 

 

 

נצחי

כִּי הָאָדָם נִצְחִי
אֵין הוּא יוֹדֵעַ אֶת מוֹתוֹ
אֲחֵרִים יוֹדְעִים אוֹתוֹ

הוּא מִתְאַבֵּל עַל חַיָּיו
קוֹרֵעַ קְרִיעָה בְּנַפְשׁוֹ
יוֹשֵׁב שִׁבְעָה עַל עַצְמוֹ
בֵּין חָרְבוֹתָיו
מְקוֹנֵן עַל אָבְדָנוֹ
עַל חֲלוֹמוֹתָיו
הָעֲטוּפִים בְּתַכְרִיכִים לְבָנִים
וְאֵין מְנַחֵם
לְעִתִּים מַגִּישִׁים לוֹ זֵר

אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל רַק עִם מוֹתוֹ
עַל קִבְרוֹ

 

השירים מתוך "טילים מעל גן השקמים" ספרי עיתון 77, 2016

 

קישורים חיצוניים

שמואל כהן-שני בליריקה

 

השיר "מאוחר מידי", ביצוע: יעל עציוני

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 83" 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل