שְמוּרוֹת הַטֶּבַח
לזכרם הכאוב של ארי נשר וכל קורבנות
הקטל המיותר והמחריד בכבישינו
זֶה זְמַן רָב וּמַטְרִיד שֶלֹּא קַל לוֹ לִישוֹן
לָאֶזְרָח שֶלִּבּוֹ לֹא לֵב-אֶבֶן,
הַנֶּחְרָד בִּרְאוֹתוֹ בֶּעָרוּץ הָרִאשוֹן
אֶת תְּמוּנַת-הַמַּצָּב הַנּוֹקֶבֶת
שֶל מֶרְחָץ-הַדָּמִים בַּכְּבִישִים, שֶלֹּא תָם
וְגוֹבֶה אֶת מִסָּיו כָּל שָבוּעַ
בְּחַיֵּי אֻמְלָלִים הַמּוֹצְאִים אֶת מוֹתָם
בְּלִי צִדּוּק וּבְאֹרַח קָבוּעַ.
מְחִירֵי הַמָּזוֹן מַמְרִיאִים וְעוֹלִים
וְדִיּוּר בַּר-הֶשֵּׂג הוּא חֲלוֹם פֹּה,
אַךְ כְּבִישֵינוּ יוֹם-יוֹם מַפִּילִים חֲלָלִים
וְהַמָּוֶת מוֹסִיף לַהֲלֹם פֹּה
וְשוֹבֵר שִׂיאֵי קֶטֶל מַמָּש בְּלִי הֶפְסֵק
בְּצוּרָה פַּסְקָנִית וְנִצַּחַת
הַמַּרְאָה כִּי אִם יֵש כָּאן דְּבַר-מָה בַּר-הֶשֵּׂג
הַשָּוֶה לְכָל נֶפֶש נִרְצַחַת
זֶה הַהֶרֶג שֶבּוֹ אֶזְרָחִים נִקְטָלִים
הַמַּזְכִּיר עַד אֵימָה אֶת הַזֶּבַח
שֶהִקְרִיבוּ לַמֹּלֶךְ עוֹבְדֵי אֱלִילִים
כְּפִי שֶאָנוּ, בְּכָל שְמוּרַת-טֶבַח
שֶל כְּבִישֵינוּ רוֹאִים מִדֵּי יוֹם אֵיךְ מַכְחִיד
עוֹד אָסוֹן עוֹד קָרְבָּן, כְּשֶבֵּינֵינוּ
כְּבָר בָּרוּר שֶסּוֹפְסוֹף הַמִּצְרָךְ הַיָּחִיד
שהוּא זוֹל עַד אֵימָה הֵם חַ יֵּ י נ וּ.
וְאִם יֵש עוֹד תָּמִים הַסָּבוּר תּוֹךְ פִּהוּק
שֶסְּטָטִיסְטִיקָה עֵסֶק יָבֵש הוּא
יֵש לוֹמַר לוֹ כִּי דוּ"חַ סְטָטִיסְטִי בָּדוּק
שֶמִּפְּנֵי הָאֱמֶת לֹא חוֹשֵש הוּא
כְּבָר הוֹכִיחַ כִּי מָה שֶהַמֹּלֶךְ זוֹלֵל
מֵאָז קוּם הַמְּדִינָה בִּכְבִישֵינוּ
רָב מִכָּל הַלְלֵי מִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל
וַאֲנַחְנוּ, בְּרֹב יֵאוּשֵנוּ
מִתְעַקְּשִים לֹא לִזְכֹּר אֶת הַפְּרָט הָאָיֹם
הַנּוֹרָא, הַנּוֹקֵב, הַסָּדִיסְטִי
שֶאַסְפַלְט שֶנִּגָּר עָלָיו דָּם מִדֵּי יוֹם
אֵין בּוֹ שֶמֶץ שֶל יֹבֶש סְטָטִיסְטִי.
מָה גוֹרֵם לְכָךְ? חֹסֶר שִדְרוּג תַּשְתִּיּוֹת?
אוֹ שִכְרוּת אַלְכּוֹהוֹלִית פְּרוּעָה פֹּה?
אוֹ דַרְגוֹת-עֲנִישָה שֶאֵינָן מַרְתִּיעוֹת?
אוֹ צִפְצוּף עַל חֻקֵּי הַתְּנוּעָה פֹּה?
הַתְּשוּבָה הַחוֹתֶכֶת, חוֹתֶכֶת חַיִּים
בְּלִי רַחֵם, בְּלִי מַצְפּוּן וּבְלִי הֶרֶף
הִיא שֶיֵּש בְּקִרְבֵּנוּ פְּתָאִים וּפְרָאִים
שֶהָרֶכֶב אֶצְלָם הוּא מִין חֶרֶב
הַגּוֹזֶרֶת כָּרֵת שֶל דּוֹרְסִים וְרוֹמְסִים
עַל אֵינְסְפוֹר מִשְפָּחוֹת –שֶלָּנֶצַח
מְנַפֶּצֶת אֶת כָּל חַיֵּיהֶן לִרְסִיסִים
עַזּוּת-מֵצַח שֶהִיא עַזּוּת-רֶצַח.
כִּי אָמְנָם מִתְחַלְּפִים כְּבָר בְּלִי עַיִן הָרַע
בְּרוֹטַצְיַת מֵרוֹץ-הַשְּלִיחִים כָּאן
כָּל קָדֶנְצְיָה, בָּאֶמְצַע, שָׂרֵי-תַּחְבּוּרָה
שֶהָרִים וּגְבָעוֹת מַבְטִיחִים כָּאן
אֲבָל אִיש מֵהֶם טֶרֶם שִנָּה עֶקְרוֹנִית
אֶת אוֹתוֹ שְׂדֵה-הַקֶּטֶל שֶל רֶכֶב
בּוֹ זִילוּת-הַחַיִּים הִיא מַכָּה הֲמוֹנִית
וְשֶיֵּש לְהַכִּיר בָּהּ – וְתֶכֶף –
כְּאֶתְגָּר לְאֻמִּי שֶצָּרִיךְ לֶאֱסֹף
בִּשְבִילוֹ כָּל רֶזֶרְבָה לוֹגִיסְטִית
כִּי אַחַת לְתָמִיד יֵש לָשִׂים לָזֶה סוֹף
אִם אֵינֶנּוּ אֻמָּה מָזוֹכִיסְטִית.
זֶה דָחוּף לֹא פָּחוֹת מִשִּיטּוֹת הַתְרָאָה
לְמִקְרֶה שֶל אָסוֹן קוֹלוֹסָאלִי
בּוֹ תִפְרֹץ רְעִידַת אֲדָמָה נוֹרָאָה
וְתַכֶּנוּ בְּהֶלֶם פָטָאלִי
וְהִגִּיעָה הָעֵת שֶבְּכִירֵי הָאֻמָּה
יִבְלְמוּ פֶּגַע רַע זֶה כְּסֶכֶר
פֶּן פָּשוּט לֹא תַשְאִיר תְּאוּנָה אֲיֻמָּה
לְרַבִּים מֵאִתָּנוּ שוּם זֵכֶר.
הזנת תוכן: 14.10.2018
חזרה לדף הראשי "יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא"