מאת יוסי גמזורונה רמון (16 באפריל 1964 – 17 בדצמבר 2018)

כָּל הַמִּלִּים קְטַנּוֹת מוּל הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת,
כָּל הַדְּמָעוֹת מִתְאַדּוֹת כְּמוֹ הַטַּל מִן הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֹצֶם הַלַּהַט
שֶׁל הַלֹּא-יִתָּכֵן שֶׁבָּאַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁל הַלֵּב שֶׁנִּשְׁבַּע נוֹעָזוֹת
לוֹמַר "כֵּן" לַחַיִּים עַל אַף כָּל הַנְּכָאִים הַמְּנוּעִים מִלִּטְרֹף אֶת הַדַּעַת.

כָּל הַכְּאֵב הַכָּפוּל עַל אִישָׁהּ וְעַל בְּנָהּ, כָּל כָּבְדּוֹ שֶׁל הַסֵּבֶל
הָפְכוּ בְּיָדֶיהָ, בְּמֵטָמוֹרְפוֹזָה פִּלְאִית, בִּצְנִיעוּת וּבַלַָּאט
כְּמוֹ בְּאַלְכִּימְיָה טְמִירָה, נְדִירָה, אֶת אָפְלוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל הָאֵבֶל
לַזָּהָב הַצָּרוּף שֶׁל חַיִּים שֶׁהִקְדִּישׁוּ עַצְמָם לִנְתִינָה לַזּוּלָת.

וְעַל אַף הַדִּמּוּם שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְפָּא לְעוֹלָם שֶׁל תּוּגָה מַכְאוֹבִית
הִיא הִפְלִיאָה לִדְלוֹת מִמְּצוּלוֹת הַיָּגוֹן אֶת הַכּוֹחַ לָתֵת, לֹא לָקַחַת
וְהָפְכָה אֶת דְּמוּתָהּ מְצֻלֶּקֶת מַכּוֹת הַגּוֹרָל שֶׁל אִשָּׁה אִיּוֹבִית
כְּאוֹתוֹ עוֹף-הַחוֹל מוּל אַלְמוֹן וּמוּל שְׁכוֹל לְמוֹפֵת שֶׁל גְּבוּרָה לֹא נִשְׁכַּחַת.

הזנת תוכן: 13.1.2019

חזרה לדף הראשי "יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא"