היומנים המקוריים, בנדין 1943

מאת: חייקה קלינגר
עורך: אביהו רונן
תרגמו מפולנית: צבי ארד ואלכסנדר נצר

"אליכם אני כותבת", במילים האלה, שנכתבו במחבוא בפולין באוגוסט 1943, מנסה חייקה קלינגר לענות על הלבטים הקיומיים המלווים את כתיבת יומניה. שכן, אחוזה עדיין בסיוטי הגירוש האחרון, עינוייה בידי הגסטפו ומות חבריה, שוב אינה יודעת אם יהיה נמען למילותיה.
חייקה קלינגר (1958-1917), בת חסידים שהייתה לחברת השומר הצעיר ופעילה מרכזית בארגון היהודי הלוחם המחתרתי בבנדין, נבחרה בידי חבריה בטרם קרב כ"נידונה לחיים". משמע: היה עליה לשרוד כדי לתעד את קורותיהם ולהבטיח את זכרם. ביומניה, שנכתבו בפולנית בשנת 1943, מילאה את חובותיה אליהם.

יומניה של חייקה קלינגר הם אחת התעודות המקיפות הראשונות שהגיעו אל מחוץ לפולין הכבושה עוד במהלך המלחמה. הרשומות במחברות היומנים קורעות לקורא צוהר להכרת הפעילות של תנועות הנוער בתקופת השואה, ומוסרות מידע רב חשיבות ועדויות נדירות על התפתחות הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובוורשה, על דמותו של מרדכי אנילביץ', על מערכת היחסים בין ארגוני המחתרת ליודנרט ועל תגובת הציבור היהודי להשמדה. במחברות גם נמסר מידע ראשוני על הלחימה בגטאות ואופייה המיוחד.

"תחושות של שכול, אחריות ובדידות עמוקה ליוו אותה בכתיבתה. מצד אחד ביקשה לתעד את סיפור המחתרת וההשמדה ללא "מילה של הפרזה", ולצייר "את האמת העירומה", אך מצד שני ביקשה גם להקים גלעד לחבריה המתים, שבעיניה הצטיירו כגיבורי הספרים המהפכניים שקראה. לכן, סגנון הכתיבה של חייקה נע בין שני קטבים: תיאור חריף וחסר חמלה של מהלך האירועים, לעומת כתיבה בסגנון ספרותי על מותם בקרב של חבריה הקרובים בוורשה ובבנדין. מעשה המרד היהודי מצטייר אפוא ביומנים בעת ובעונה אחת כאקט היסטורי גדול וכסיפור של כישלון וחולשות אנוש.
תיאוריה הנוקבים של חייקה אינם חסים על איש... אך היא אינה חומלת גם על עצמה. היא משרטטת בדקדקנות מייסרת את תלאותיה בבונקר, בעינויי החקירה, במפגשה עם הגטו הריק והשומם. ואולם היא נותנת ביטוי בייחוד לרגשות האשם העמוקים האוחזים בה בשל הישארותה בחיים. היא, שבמשך עת ארוכה כיוונה את חייה לקראת מוות בשם הרעיון שדבקה בו, נותרה בחיים, לבדה, כאשר רק מעשה הכתיבה מצדיק את המשך קיומה. את רגשות האשם האלה המשיכה לשאת לאורך כל חייה." (מתוך המבוא של אביהו רונן)

במרס 1944 עלתה חייקה לארץ וניסתה לשקם את חייה, אך חרף ניסיונותיה כוחה לא עמד לה ובאפריל 1958, בערב יום הזיכרון החמישה-עשר למרד גטו ורשה, שלחה יד בנפשה והיא כבת 40 בלבד. היומנים ראו אור רק לאחר מותה, וזאת במהדורה מצונזרת ובקיצורים ניכרים.
בספר זה מוצגים היומנים המקוריים לראשונה במלואם, מלווים במבוא ובהערות פרי עטו של בנה, פרופסור אביהו רונן. שהיה כבן 9 בעת מותה של אמו. המבוא וההערות מרחיבים את היריעה ושופכים אור על נסיבות כתיבתם של היומנים ועל גורלם של חבריה למחתרת.

הספר ראה אור בשיתוף מורשת.

פרופ' אביהו רונן, יליד 1948, בן קיבוץ העוגן. בנם השני של יעקב (בניטו) וחייקה (קלינגר) רוזנברג. חניך במוסד החינוכי רמות חפר בקיבוץ מעברות ומדריך בשומר הצעיר.
בגיל 30 החל ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1979 עזב את הקיבוץ. שילוב זה של היסטוריה ופילוסופיה איפיין בהמשך את מחקריו. את עבודת הדוקטורט שלו, יהודי זגלמביה (דרום מערב פולין) בתקופת השואה (1990) כתב בהשפעת המחקר הראשוני של יומניה של אמו, שהתפרסמו לאחר מותה בצורה חלקית ומצונזרת.
מרבית מחקריו התרכזו בתקופת השואה, תוך התמקדות בתנועות הנוער הציוניות ותפקידן הייחודי. במקביל, כתב וערך מאמרים וספרים בנושא מנהיגות שאחדים מהם היו במשך שנים ארוכות חומרי יסוד בצה"ל; ואילו בהוראה במכללה האקדמית תל חי ובאוניברסיטת חיפה, עסק בעיקר בפילוסופיה ובהיסטוריה של הרעיונות.

ספרו של רונן, נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר שהופיע בשנת 2011, עסק בפרשת יומניה המצונזרים, חייה והתאבדותה של אמו, עורר תהודה רבה, בקרב היסטוריונים וקוראים משכילים כאחד, וזכה לביקורות נלהבות ושני פרסי מחקר חשובים (פרס בהט לכתבי יד פורצי דרך, ופרס המחקר הבינלאומי של יד ושם). הספר הנוכחי שערך: חייקה קלינגר, אליכם אני כותבת: היומנים המקוריים, 1943 (הוצאת יד ושם ומורשת 2017), הוא בבחינת השלמה דוקומנטרית לביוגרפיה הקודמת, בהביאו את היומנים ככתבם ולשונם.

בין ספריו ומאמריו:
על המנהיגות (עורך ומחבר יחד עם מיכה פופר), הוצא5ת משרד הבטחון (1990 - 2006); הקרב על החיים: השומר הצעיר בהונגריה, 1944, הוצאת יד יערי (1994); גוף שלישי יחיד: ביוגרפיות של חברי תנועות נוער בשואה, הוצאת יד יערי, בית לוחמי הגטאות ומורשת (עורך ומחבר יחד עם יהויקים כוכבי), זוכה פרס עגיט; צבא ואתיקה (עורך ומחבר) (1996); "להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה: עמנואל רינגלבלום ומאבקו בהשמדת הזכרון", זמנים: רבעון להיסטוריה
"שתי תפיסות אוונגרד: פעולות השומר הצעיר בפולין ובהונגריה בתקופת השואה", פורסם בגליון מיוחד של ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל 23 (2016).
רונן חי כיום בתל אביב, נשוי לרעיה ואב לאילת ועופר.

 הזנת תוכן: 21.3.2017

חזרה לדף הראשי "יד ושם"