אנתולוגיה לשירה

רשימות מסע, סקירות היסטוריות והמלצות על טיולים ברחבי העולם: באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין

עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר, שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד 

רירי סילביה מנור

בַּכְּפָר הַגְּלוֹבָּלִי
בַּכְּפָר הַגְּלוֹבָּלִי
בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי אֲרָצוֹת
מִתְפַּזְּרִים צְעָדַי אָנֶה וָאָנָה
כַּעֲנָנִים
בָּאָחוּ הַפָּתוּחַ שֶׁל הַשָּׁמַיִם.

בַּכְּפָר הַגְּלוֹבָּלִי
בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מְדִינוֹת
מִתְפַּזְּרִים כָּעֵת צְעָדַי,
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָבְחוּ
אֲנָשִׁים-כְּלָבִים
שֶׁאֻלְּפוּ לִתְקִיפַת אֲנָשִׁים.

בְּדִיּוּק כָּאן
נִפְרְשׂוּ הָרְשָׁתוֹת
לִלְכֹּד בְּנֵי אֱנוֹשׁ
וַחֲלוֹמוֹת.
כָּל צַעַד
נִמְשַׁךְ מֵאָה שָׁנָה
מִפַּחַד וּמִכַּדּוּרֵי הָרוֹבִים.
כָּעֵת
גְּבוּל
מִסְתַּמֵּן
כַּעֲנָק שֶׁהִצְטַמֵּק,
נָמֵר שֶׁל נְיָר
מְחַכֵּךְ אֶת פַּסֵּי פַּרְוָתוֹ
עַל מַפַּת הַנְּיָר.
וּבְדִיּוּק בַּמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁאֲפִלּוּ הַכַּדּוּרִים בָּכוּ בּוֹ
בְּחָדְרָם לַגּוּף כְּפִרְחֵי אֹדֶם,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה
אֲנִי וְהָרוּחַ
מְטַפְּסוֹת עַל הַגְּבוּל
כְּעַל אֻכָּפוֹ שֶׁל סוּס מְכֻנָּף
וַאֲדִישׁוּת מוּזָרָה
מְמַלְּאָה אֶת הָרֹאשׁ הַמְּעֻדְכָּן.

עַל מַדְּפֵי הַזְּמַן
נֶעֱרָמִים בְּאִי-סֵדֶר כִּבְגָדִים
רַעְיוֹנוֹת בְּדַרְכָּם לְהִתְגַּבֵּשׁ,
מְצַלְצְלִים בְּפַעֲמוֹן הָאוֹר
אֶת פַּשְׁטוּתָם,
אִתָּם אֲנִי חוֹצָה אֶת הַגְּבוּל
בְּטִבְעִיּוּת שֶׁל תִּפְקוּד פִיזְיוֹלוֹגִי
וּמִתְחָרָה בָּעֲנָנִים.

דּוֹרֶכֶת עַל הַגְּבוּל לְמַטָּה כְּדַרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם,
הָעֲנָנִים דּוֹרְכִים עַל הַגְּבוּל לְמַעְלָה כְּדַרְכָּם שֶׁל עֲנָנִים,
אֲנִי הוֹפֶכֶת שֻׁתָּפָה לָרוּחַ
וְלִשְׁרִיקוֹתֶיהָ.

אֲנִי חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי הַמּוּמְיָה שֶׁל הַגְּבוּל
בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁרְקוּ הַכַּדּוּרִים.
וְרוּחוֹת הַכַּדּוּרִים
עֲדַיִן מְרַקְּדוֹת בָּאֲוִיר.

כָּאן
הָיִיתִי רוֹצָה לְפַצֵּחַ אֶת הָאֲדָמָה
כְּמוֹ הָיְתָה צִדְפָּה,
לְחַפֵּשׂ אַחַר שְׁמוֹת הַמֵּתִים,
לְפַזֵּר אֶת אֵפֶר חֲלוֹמָם
עַל פְּנֵי אוֹקְיָנוֹס הַזִּכָּרוֹן.
זֶה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי רוֹצָה
לְהַטּוֹת אָזְנִי לָאֲדָמָה
לִלְכֹּד מִלִּים מְזֻקָּקוֹת מֵרִגְעֵי הַמָּוֶת.

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי כְּמֵהָה לְסוֹבֵב אֶת מַפְתֵּחַ הַצַּעֲצוּעַ
שֶׁבְּכֹחוֹ לְהַחֲיוֹת בְּנֵי אָדָם
וְאָז לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם:
"אָנָּא, הַמְשִׁיכוּ אֶת שְׁנַת הַחֹרֶף שֶׁלָּכֶם,
אֶל תְּנַסּוּ לָעוּף
מֵעֵבֶר לַגְּבוּלוֹת הַלּוֹכְדִים חֲלוֹמוֹת וַאֲנָשִׁים.
אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת:
חַכּוּ עוֹד! הַמְשִׁיכוּ לַחֲלֹם! הַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת!"

עַל הַגְּבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת
שָׁמַעְתִּי אֶת הַמֵּתִים
מְצַלְצְלִים סִימְפוֹנְיוֹת
בְּפַעֲמוֹן גּוּפִי הַחַי,
הַחַי
חֲסַר הַבּוּשָׁה.

אביחי קמחי

כמיהה
לוּ יִהְיֶה הַדָּבָר אֶפְשָׁרִי
יָנוּעוּ חַיַּי
מִירוּשָׁלַיִם לְלוֹנְדוֹן
דֶּרֶךְ סָלוֹנִיקִי וַחֲזָרָה
אַף שֶׁאֵינִי דּוֹבֵר יְוָנִית
וְהָאַנְגְּלִית שֶׁבְּפִי קְלוֹקֶלֶת
הַשִּׁירָה הִיא שְׂפַת הָאֵם שֶׁלִּי

חבצלת שפירא

תייר
וַאֲנִי רוֹצָה לָתֵת אֶת גּוּפִי
לְעוֹד מִישֶׁהוּ
שֶׁיְּבַקֵּר בּוֹ כְּמוֹ בְּעִיר אֵירוֹפִּית
יִתְפַּעֵל מֵהַמִּדְרָכוֹת הַמְּרֻצָּפוֹת, יְצַלֵּם סַפְסָלִים וּפָנָסֵי רְחוֹב
יִטְמֹן אֶת עֲטִיפוֹת הַמַּסְטִיק בְּכִיסוֹ, שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ
יְהַלֵּךְ בַּכְּנֵסִיּוֹת וּבַמּוּזֵאוֹנִים
יָחוּשׁ יִרְאָה מוּל קַדְרוּתָם הַדּוֹמֶמֶת.
שֶׁיָּרִים עֵינָיו אֶל הַחַלּוֹנוֹת
יְדַמְיֵן סִימָנֵי חַיִּים
מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרָגִים הַמְּעֻצָּבִים.
שֶׁיִּשְׁתֶּה יַיִן מְקוֹמִי וְיִקְפֹּץ בִּבְגָדָיו
חֲסַר זְהִירוּת לַמִּזְרָקָה בַּכִּכָּר
שֶׁפַּעַם הָיְתָה מֶרְכַּז הָעִיר
יִתְנַגֵּשׁ בְּפֶסֶל הַשַּׁיִשׁ שֶׁבְּטַבּוּרָהּ
וּלְכַפּוֹת רַגְלָיו יִדְבְּקוּ הַמַּטְבְּעוֹת
שֶׁנּוֹצְצִים בַּקַּרְקָעִית.

מתוך "סדוקות מלח", פרדס 2021

שושנה קרבסי

נוֹסַעַת לְחוּ"ל
נוֹסַעַת לְחוּ"ל.

נְסִיעָה טוֹבָה
צֵאתֵךְ וְשׁוּבֵךְ לְשָׁלוֹם.

אָרַזְתְּ לְבַד?
כֵּן, לְגַמְרֵי לְבַד -
כָּל שֶׁצָּרִיךְ
כְּשֶׁנּוֹסְעִים לְחוּ"ל:
לְבָנִים, בְּגָדִים, נַעֲלַיִם, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם
מוּצְרֵי טִפּוּחַ וְסֵפֶר טוֹב.
לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר,
בִּמְיֻחָד לֹא צָרִיךְ שֶׁאֶקַּח אִתִּי
אֶת הַיְּהוּדִיָּה שֶׁבִּי.
מְאוֹד רָצִיתִי שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּבַּיִת
שֶׁהַפַּעַם לֹא תָּבוֹא
מַכְבִּידָה, לֹא מְוַתֶּרֶת עַל שְׁבִיב זִכָּרוֹן:
עֲקֵדָה, יוֹסֵף וְהַבּוֹר, עֲבָדִים הָיִינוּ, וְיוֹצִיאֵנּוּ מִמִּצְרַיִם
וְ"זָכוֹר זָכוֹר זָכוֹר!"
וְשׁוּב בּוֹרוֹת, וּפּוֹנָאר, בָּאבִּי יָאר
וּמִלְחָמוֹת מִלְחָמוֹת מִלְחָמוֹת.
וּמָה בִּקַּשְׁתִּי? שֶׁהַפַּעַם לֹא תָּבוֹא?
שֶׁאֶהְיֶה קַלַּת רַגְלַיִם מִכֹּבֶד שְׁנוֹת אַלְפַּיִם?
אֲבָל כְּמוֹ תָּמִיד
אֵיכְשֶׁהוּ, הִיא בָּאָה.
לֹא זָזָה בִּלְעָדֶיהָ.

מתוך ״דבדבנים במדבר״ , צבעונים, 2020

גיא עינת

טיסה DY4545
יָדַי מְלַטְּפוֹת רֹאשְׁךָ
רֹאשְׁךָ מְלַטֵּף אֶת רַגְלַי,
מִתַּחְתֵּינוּ שְׂמִיכוֹת אֵדִים
מֵעָלֵינוּ רַק הֶעָתִיד,
שְׂטוֹקְהוֹלְם כְּבָר מֵעֵבֶר לֶעָנָן
וְהָאשֶׁר כָּאן.
בַּשּׁוּרוֹת הַשְּׁקֵטוֹת לְפָנֵינוּ
מֵאֲחוֹרֵינוּ וּמִצְּדָדֵינוּ
אֲנָשִׁים תְּלוּיִים בָּאֲוִיר.
כַּמָּה מוּזָר שֶׁהֵם יְשֵׁנִים
כָּמוֹךָ,
בּוֹטְחִים בַּקַּבַּרְנִיט
בִּמְהַנְדֵּס הַמְּטוֹסִים
בְּבַקַּר הַטִּיסָה,
מְצַפִּים לְקַרְקַע בְּטוּחָה.
אֲדָמָה זָרָה בְּטוּחָה יוֹתֵר
מִשָּׁמַיִם מֻכָּרִים.
אֲנִי לֹא יָשֵׁן בְּטִיסוֹת,
לֹא סוֹמֵךְ עַל הַשָּׁמַיִם
וְלֹא עַל הָאָרֶץ,
רַק עַל אַהֲבָתִי
אֵלֶיךָ.
בֵּינְתַיִם אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ שִׁיר
רָחוֹק מִכַּדּוּר הָאָרֶץ,
רֹאשְׁךָ מְלַטֵּף אֶת רַגְלַי
וַאֲנִי חוֹשֵׁב – מַזָּל שֶׁלֹּא נִרְדַּמְתִּי,
הָיִיתִי מַחְמִיץ אשֶׁר.

גיורא פישר

על המרחב הציבורי (רומא וירושלים)

בְּעֵמֶק נִסְתָּר, בְּגֶשֶׁר מֵעַל הַגַּארְדוֹן, בָּנָה מְהַנְדֵּס רוֹמָאִי מִכַּסְפֵּי הַקֵּיסָר
(אוּלַי הִתְחַיֵּב עַל כָּךְ בְּנַפְשׁוֹ) מֵאָה מֶטְרִים לֹא פוּנְקְצְיוֹנָלִיִּים שֶׁל קְשָׁתוֹת.

כָּךְ הַגֶּשֶׁר נָאֶה יוֹתֵר.

וּבְאוֹתָהּ עֵת בִּיהוּדָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (יֵשׁ גּוֹרְסִין רַבִּי יַעֲקֹב):
הַמְּהַלֵּך בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מָה נָאֶה אִילָן זֶה וּמָה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב

כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

* Pont du Gard גשר גאר הוא קטע מאַמַת מים רומאית עתיקה בפרובנס שבדרום צרפת, החוצה את נהר הגארדון במבנה גשר קשתות מורכב.

מירון ח. איזקסון

עִם מַגֶלָן
עִם מַגֶלָן בִּסְפִינָתוֹ, לָאוֹקְיָנוֹסִים הַגְּדוֹלִים
הַנַּעֲנִים לָרִאשׁוֹנָה לַבַּקָּשָׁה לָתֵת זֶה לָזֶה יָד.
לְהַגִּיעַ רֵיק מֵהַחִשּׁוּבִים הַנְּכוֹנִים
כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים יַסְכִּימוּ לְהִתְחַבֵּר.

עָלַי הוּא הֵטִיל גּוֹרָל
לִסְפֹּר בֵּין הָאֲנָשִׁים אֶת אֵלֶּה
שֶׁמְּחַפְּשִׂים מְקוֹם לֵדָה חָדָשׁ.
אָז יוּכְלוּ לָשׁוּב לְמוֹלַדְתָּם הַקּוֹדֶמֶת
בְּדִבְרֵי יָמִים מִשֶּׁלָּהֶם.

מִשֶּׁגִּלָּה אֶת בּוּרוּתִי בַּמַּפּוֹת
צֵרֵף אוֹתִי גַּם לַהֶקֵּף שֶׁל מַסָּעוֹ:
יָדַע שֶׁלֹּא אָצִיץ בְּשִׂרְטוּטָיו
הַמְּבַקְּשִׁים עוֹלַם מַיִם חָדָשׁ.

שִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁהוּא אֲנִי
הִתְפַּזֵּר בַּאֲחוּזוֹ הַזֵּהֶה שֶׁבַּיָּם הַגָּדוֹל.
לָרִאשׁוֹנָה הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה אֵינִי יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת,
אֶת אָפְיִי הַיַּבַּשְׁתִּי כְּבָר מָצָאתִי
בְּאוֹתוֹ אַבְרָהָם שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר.