אשפואטיקה

גבולות הטריטוריה

חֶלְקַת הַחֶלְכָּאִים
הָאַרְכִיּוֹן שֶׁל הַזְּוָעָה.
מִזְבָּלָה.
הַמֻּכָּר חָבַר אֶל הַנִּכְלָם
בַּיּוֹם הַגּוֹוֵעַ, בֵּין נִימֵי שִׁכְחָה.
הָאַשְׁפָּה מְלֵאָה עוֹלָם.
הָעוֹלָם מַעֲלֶה חֲלוּדָה.

הערה מקדימה על מתכונות סדר ואי־סדר

תַּחַת הַמַּעֲטֶה הַמְּדַכֵּא שֶׁל אִי־הַסֵּדֶר, יֵשׁ מִבְנִים גְּבִישִׁיִּים
לְהַפְלִיא. הַסֵּדֶר הַכָּמוּס בַּכָּאוֹס קוֹרֵן כֹּחַ מְהַפְּנֵט.
כִּי יֵשׁ קְנֵה מִדָּה אֶחָד לַתֹּאַם. קְנֵה מִדָּה אַחֵר. יֵשׁ קְבִיעוּת
מֻסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הָעִרְבּוּבְיָה. הָרַעַל הַכִימִי, הַפּוֹשֶׂה בָּעֹבֶשׁ,
יְפֵהפֶה. יֵשׁ חֻקִּיּוֹת לַמִּסְפָּרִים הַמִּתְקַבְּלִים מֵהֲטָלַת קֻבִּיָּה.
הָרֹעַ, הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי מַסֵּכַת זְוָעָה, מְהַלֵּךְ קֶסֶם.
כָּאן הַפֶּתַח אֶל הַתְּהוֹם.
הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה בָּזָה לַשֶּׁקֶר הַקּוֹסְמֶטִי. הִיא סוֹתֶרֶת אֶת
אֶסְתֶּטִיקַת הַזֹּהַר, אַךְ הִיא הַקָּלֵידוֹסְקוֹפּ הַמֵּכִיל אֶת שְׁלִילַת
הַשֶּׁקֶר הַקּוֹסְמֶטִי וְאֶת אֲרִיזַת הַכָּזָב הַזּוֹהֵר, כְּשֶׁהֵם מְעֻרְבָּבִים
וּנְטוּשִׁים בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה.

 פרדוקס הדופי

הוֹאִיל וְהַיֹּפִי שׁוֹכֵן בַּפְּרָטִים,
וְהוֹאִיל וְכָל פְּרָט נִפְגָּם ומִתְבַּלֶּה,
וְהוֹאִיל וְכָל פְּרָט נִפְגָּם יָחִיד בִּפְגִימָתוֹ,
לָכֵן כָּל הַמִּתְבַּלֶּה עֲטוּר הִלָּה וקוֹרֵן יֹפִי.
כִּי הַשְּׁלֵמוּת הִיא בַּפְּגִימָה,
וְהַחִסָּרוֹן הוּא יִתְרוֹן הַדֹּפִי.

הערות לאסתטיקה של האשפואטיקה

הֲלִיכָה לְמִזְבָּלָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְתִּיעַ. הִיא בִּקּוּר בְּמוּזֵאוֹן
אוֹ בְּאַרְכִיּוֹן לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר מַסַּע סָפָארִי אֶקוֹלוֹגִי. בָּהּ
מְשֻׁמָּרִים כָּל תּוֹלְדוֹתֵינוּ, בָּהּ נִכְתֶּבֶת הַכְרוֹנִיקָה הָאֲמִתִּית,
שֶׁאֵינָהּ זֵהָה בְּהֶכְרֵחַ עִם הַהִיסְטוֹרְיָה הָרִשְׁמִית.
כְּבָר הָרַמְבָּ"ם הֵעִיר, כִּי לִכְלוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻנָּח
בִּמְקוֹמוֹ. חוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, אֵפֶר בִּקְצֵה סִיגַרְיָה, שֶׁמֶן סִיכָה
בְּתוֹךְ הַמָּנוֹעַ מְזַהֲמִים אֶת הַסְּבִיבָה מִשֶּׁהוּצְאוּ מֵהֶקְשֵׁרָם:
הַחוֹל מְכַסֶּה אֶת הָרִצְפָּה, הָאֵפֶר נוֹשֵׁר עַל כַּפּוֹת הַיָּדַיִם וְשֶׁמֶן
הַמָּנוֹעַ נִמְרַח עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.
מַדּוּעַ כֹּה מְעַטִּים הַדְּבָרִים שֶׁמְּעוֹרְרִים בָּנוּ סְלִידָה אוֹ אֲפִלּוּ
חַלְחָלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עֲרֵמַת זֶבֶל אוֹ תָּכְנָהּ שֶׁל מְכוֹנִית
אַשְׁפָּה, וְלֹא רַק בִּגְלַל הָרֵיחַ?
אוּלַי זוֹ הַפְּגִישָׁה הַיְּשִׁירָה עִם תַּהֲלִיכֵי רִקָּבוֹן וּכְלָיָה, כְּלוֹמַר:
עִם עַצְמִיּוּתֵנוּ, עִם הַמָּוֶת.
וְאוּלַי זֶה מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ הֶקְשֵׁר מִתְעוֹרְרִים בָּנוּ גַּם רֶגֶשׁ
הָרַחֲמִים וּתְחוּשַׁת הָאַפְסוּת לְמַרְאֵה הַחֲפָצִים הַנֶּאֱצָלִים,
הַמּוּטָלִים בְּמִצְבּוֹר עִם שְׁוֵי־הַפְּרוּטָה. הַיֵּשׁ רְאָיָה נִצַּחַת מִזּוֹ
לַכִּשָּׁלוֹן הָאוֹרֵב לַכֹּל?
וְהֶעָרָה שְׁנִיָּה כִּתְשׁוּבָה לשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת בְּהֶקְשֵׁר זֶה: אֵיךְ
הוֹפְכִים זֶבֶל לְאָמָּנות.
לְאַחַר שֶׁהוּצָא מֵהֶקְשֵׁרוֹ הָרִאשׁוֹן, וְכֵיוָן שֶּׁהֻכְנַס לְהֶקְשֵׁר
חָדָשׁ, מְקַבֵּל הַחֵפֶץ שֶׁהֻשְׁפַּל לָאַשְׁפָּתוֹת מַעֲמָד מְרוֹמָם. עַד
כֹּה הָיְתָה לוֹ תַּכְלִית מַעֲשִׂית: סַפָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ, תְּמוּנָה
לִתְלוֹת עַל קִיר מוּזֵאוֹן, קֻפְסָה לְבוֹנְבּוֹנְיֶרָה. עַתָּה, כְּמוּצָג
בְּמוּזֵאוֹן הָאַשְׁפּוֹת, הוּא אֵינוֹ תָּלוּי עַל קִיר אֶלָּא עַל בְּלִימָה.
הוּא תַּכְלִית לְעַצְמוֹ, תַּכְלִית חַסְרַת תַּכְלִית וְעִנְיָנֵנוּ בּוֹ נֶעֱדָר
כָּל תּוֹעֶלֶת עִנְיָן. גֵּא וּמָלֵא מֵעַצְמוֹ הוּא מֻצָּג שָׁם בַּתֹּהוּ וָבֹהוּ
הַמְּבֹרָךְ, לְהַרְחִיב דַּעְתָּם שֶׁל סַקְרָנִים, לְהַפְרוֹת הָגוּת
אוֹנְתּוֹלוֹגִית וּלְהַרְבּוֹת אֱנֶרְגִיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת. כִּי רַק אָמָּנוּת
הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה גּוֹאֶלֶת מֵחֶרְפַּת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַכִּשָּׁלוֹן
הַקִּיּוּמִי.
וְהֶעָרָה אַחֲרוֹנָה, עַל אֹפֶן הַהִתְבּוֹנְנוּת בַּמֻּשָּׂא שֶׁעָבַר אֶל
הָאַשְׁפָּה: וּבְכֵן, בַּמֻּשָּׂא הַמַּמָּשִׁי לֹא חָל בְּעֶצֶם שׁוּם שִׁנּוּי, אַךְ
עִם הַתִּסּוּף הַסִּמְלִי בְּמַעֲמָדוֹ הוּא נִתְפַּס בַּתּוֹדָעָה בְּמִמְשָׁקִים
שֶׁל צֶבַע, צוּרָה, מִרְקָם וּמַעֲרֶכֶת הַהֶקְשֵׁרִים הַתַּבְנִיתִיִּים
שֶׁהוּא יוֹצֵר אֶל סְבִיבָתוֹ. בָּאַשְׁפָּה מַעֲמָדוֹ שָׁפַר. הוּא אַשְׁפָּה
שֶׁאֻשְׁפְּרָה. הוּא אַשְׁפָּר.
הֶקְשֵׁרִים אֵלֶּה עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת לְעִתִּים מֶטוֹנִימִיִּים, כִּי
בַּעֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה הָאַשְׁפָּר נִסְמָךְ אֶל חֲפָצִים קְרוֹבִים לוֹ שֶׁלֹּא
יָכוֹל לְעוֹלָם לִהְיוֹת מְגֻבָּב אִתָּם בְּמַעֲמָדוֹ הָרִאשׁוֹנִי.
הַהֶקְשֵׁרִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת גַּם סִינֶקְדוֹכִיִּים. בְּפַח הָאַשְׁפָּה
הָאִישִׁי, הַשְּׁכוּנָתִי אוֹ הַקְּהִלָּתִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹת שְׁכָבוֹת
גֵּאוֹלוֹגִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִשְׁתַּמְּרוּ עַל דֶּרֶךְ הַמִּזְעוּר הַסִּינֶקְדוֹכִי
הֶעָבָר הָאִישִׁי אוֹ הַקְּהִלָּתִי.
הַהֶקְשֵׁרִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת גַּם אוֹקְסִימוֹרוֹנִיִּים, כִּי בַּמִּזְבָּלָה
מוּטֶלֶת מַחְרֹזֶת הַפְּנִינִים שֶׁאָבְדָה לַחֲמוֹת בְּתוֹךְ הַקַּצֶּפֶת
הָעֲכוּרָה שֶׁל עוּגַת הַחֲתֻנָּה, וּלְיָדָהּ דָּבוּק בְּרֹטֶב קָרָמֶל דַּף
מֵהַסֵּפֶר עַל הַחַיִּים וְהָאַלְמָוֶת לְסֶרֶט נֶגָטִיב חָרוּךְ מֵאוֹתָהּ
חֲתֻנָּה .
הַהֶקְשֵׁרִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת גַּם זֶאוּגְמָטִיִּים, כִּי הַמִּזְבָּלָה
מְקָרֶבֶת זֶה לְזֶה מְסַמְּנִים שֶאֵין הַדִּמְיוֹן הַמָּצוּי יָכוֹל לְשַׁעֵר
אֶת מְסֻמָּנֵיהֶם. רַק דִּמְיוֹנוֹ הַיּוֹצֵר שֶׁל אָמָּן הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה
יְזַהֶה אוֹתָם וְיָשִׁיבָם אֶל אַגַּן הַתֹּהוּ הַפּוֹרֶה.
כָּךְ, לֹא בְּאַקְרַאִי וְלּא כְּמוֹ מֵאֵלֶיהָ, נוֹצֶרֶת אָמָּנוּת גְּדוֹלָה,
וְלָעַד תִּשְׂגֶּה.

 האיווי הפעור וקטיגורית הרגש

הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה הִיא בַּת־מַלְכָּה נִרְדֶּמֶת הַמִּתְעוֹרֶרֶת מִתְּנוּמָתָהּ
רַק בִּשְׁעוֹת הַדִּמְדּוּמִים.
הִיא אָמָּנוּת אֶלֶגִית, אַךְ מְפִיחָה נוֹסְטַלְגְּיָה. נוֹגַעַת לַלֵּב, אַךְ
מְפַזֶּרֶת אַשְׁלָיוֹת, וּבְעִקָּר אֶת הָאַשְׁלָיָה, שֶׁהַחַיִּים הֵם לא
סִפּוּר הַצְלָחָה.
כָּאן יֻשַּׂם הַקֵּץ לָאִוּוּי הַפָּעוּר בָּעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ, הַמְּעוֹרֵר אֶת
הָרָעָב הָרִגְשִׁי הַמִּתְחַלֵּף סִמְלִית בְּחָמְרִי שֶׁאֵינוֹ מְסַפֵּק אֶת
הָאִוּוּי. עַתָּה, בְּעָמְדוֹ מוּל מֻצָּג מִמֻּצָּגֶיהָ שֶׁל אָמָּנוּת
הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה יִקָּלַע הַצּוֹפֶה בֵּין רְגָשׁוֹת סוֹתְרִים: יֵשׁ שֶׁיְּסָרֵב
לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַיִן־עַיִן, כִּי יַרְגִּישׁ בְּאֶפֶס כֹּחוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם
עָצְמַת הַזְּוָעָה. וְיֵשׁ שֶׁיֶּחֱוֶה אֶת חִדְלוֹנוֹ לְהָכִיל אוֹתָהּ כֻּלָּה
בִּתְפִיסָה חֲוָיָתִית אַחַת, כְּאִלּוּ הָיְתָה צִדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל רְאִי
הַנִּשְׂגָּב.
וְיֵשׁ שֶׁהַצּוֹפֶה יָּחוּשׁ הִתְעַלּוּת אוֹ רַחֲמִים עַל מֻשָּׂאֶיהָ. הַלֹּא
כֻּלָּם הִגִּיעוּ אֶל מֵכַל הַמִּחְזוּר (פַּח הַזֶּבֶל) לְאַחַר שֶׁגֹּרְשׁוּ
מִמִּשְׁפַּחַת הַמְּאֻשָּׁרִים.
אַךְ הַקִּרְבָה אֶל הַזְּוָעָה גַּם מְשַׁחְרֶרֶת וְגוֹאֶלֶת. הִיא חוֹשֶׂפֶת
אֶת כֹּחָהּ שֶׁל הַתּוֹדָעָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הֶלֶם הַמְּצִיאוּת.
לָכֵן בְּלֶב־לִבּוֹ שֶׁל הַכִּעוּר מָצוּי הַיֹּפִי, בְּתוֹךְ הַחֻלִּין - הֶחָג,
וּבְתַחְתִּית הַזְּוָעָה - הַנֹּעַם.
הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה הִיא עֲדָשָׁה קְמוּרָה. הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה הִיא
הַדְמָיָה מוּאֶצֶת שֶׁל חַיֵּי אָדָם, חוֹבֶקֶת כָּל. הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה הִיא
אִחוּד מֻחְלָט שֶׁל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עַד כֹּה מְפֻצָּל וּפִסָּתִי.
הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה צוֹפָה אֶת כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה.
לָכֵן הָאַשְׁפּוֹאֶטִיקָה הִיא כֹּה שׁוֹבַת לֵב וּמְהַלֶּכֶת קֶסֶם.

אשפמוות

כָּאן, בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּל נִגְמַר,
נִפָּגֵשׁ כֻּלָּנוּ, וּבְהֵאָסְפֵנוּ
נוּטַל אֶל הָעֲרֵמָה הַנְּטוּשָׁה
כָּאַשְׁפָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מחזור שירים מתוך הספר "ימינה לסמטת גן עדן", הוצאת ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד 2012  

המשורר חיים נגיד בויקיפדיה

המשורר חיים נגיד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

 אליה סממה נעמה אור בשירו של חיים נגיד "בדרך לפלשתינה"

ד"ר חיים נגיד קורא משירי "אשפואטיקה" ומרואיין בכתבת הטלוויזיה על אתר חירייה, שהפך לפארק אריק שרון. הכתבה שודרה בערוץ הראשון במוצאי חג סוכות, שבת 11 באוקטובר הכינה את הכתבה הכתבת אפרת בן עוז ומי שנראית בתמונה היא סיון רובין, מנהלת התוכניות של אתר אריאל שרון, והרוח החיה המובילה את הפרויקטים במקום, שהם בחלקם פרויקטים אמנותיים וספרותיים.