סיון הר-שפי

הפוּךsivan shefi

צָב הָפוּךְ,

קְעָרָה לְצַעַר הָעוֹלָם.

אֲנִי נִצֶּבֶת מֵעָלָיו

נִרְכֶּנֶת

הוֹפֶכֶת

וּמַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת

רַגְלַי בּוֹטְשׁוֹת בָּאֲדָמָה הַכְּחֻלָּה

וְרֹאשִׁי בָּרָקִיעַ הַחוּם,

הָרָגוּב.

 

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

ליום הולדתי החמישי קיבלתי מהוריי את המתנה הכי טובה שיכלו לתת לי - יומן. קראתי וכתבתי מגיל שלוש, והדברים הראשונים שכתבתי ביומן, השמור עימי עד היום, נכתבו גראפית בצורה של שיר. אך רק בדף העשירי לערך, כתבתי את מה שחוויתי כשירי הראשון. אני זוכרת את הרגע - את מראות הדמיון שקדמו לכתיבה, את הרגע בו הראיתי את השיר להוריי, את תגובתם ואת ההתרגשות שלי. זכור לי במעומעם ספר-ילדות של שירי מרים ילן שטקליס, שהיווה השראה לכתיבה זו - אך עד היום בכל חיפושיי טרם מצאתי את השיר או האיור הספציפי שהניעו אותי לכתוב כך:

ילד קטן על שפת הים
יושב לו לבד וחושב על גמל
עוד הוא יושב לו וחושב
והנה, גל אל גל
כמו חלום בכלל
מתחברים כמו מגל
ופתאום נופלים, נושרים
כמו גשם במרום.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

קול דודי דופק, יד על כפות המנעול... - למצוא פתחים באטום, לעורר, לרענן ולחדש, להשיב אל הלב, לתת קול לדומם, ליקרב (בעדינות ובכבוד) אל סוד א-ל ובריאה, להכיל, לשאת הפכים, לחבר, ללמד - להודיע את האדם מנשמתו ומחכמת החיים הטבועה בעולם, לחלץ בכי, ליילד צחוק...

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

יש משורר אחד חי ואהוב במיוחד, איתו אני זוכה לשבת ולשוחח (כמעט) כל יום - אבישר האיש שלי...
הייתי שמחה אם היו מצטרפים אלינו לכוס קפה - פאול צלאן, דוד המלך ושלמה בנו.
לפאול צלאן הייתי נותנת את "סורג שפה" ו"תפנית נשימה" שלו, שבתוכם אני כותבת כמו בתוך יומן אישי. עם דוד הייתי מדברת על תהלים שלו ו"תהלים ליום רעש" שלי, עם שלמה - על קהלת שלו ו"שמש שקהלת לא ידע" שלי.
בבית העלמין של צפת גיליתי רק לאחרונה גילוי נפלא - שלושה מקובלים משוררים שאחראים לפיוטים היפים ביותר בשירה העברית, נאספו לשכב זה לצד זה באופן שניתן ממש לשבת "בחיקם": האר"י ("אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא"), וגוריו ר' שלמה אלקבץ ("לכה דודי") ור' אלעזר אזכרי ("ידיד נפש"). מומלץ בחום לצאת לשוח ביניהם.

היכן את כותבת?

בתוך ספרים של אחרים.
כילדה מאד אהבתי את הסיפור שכתבה רבקה אליצור, על ילד שצייר בתוך הגמרא של אביו. יש הרבה השראה בחלל הריק שנותר בין מלים וסביבן, כמו שלג שכבר דרכו בו אבל הנה נשארו כמה גבעות לבנות להתגלגל בהן. המתח שבין האש הלבנה לאש השחורה, בין הקרקע הבתולה לבין העקבות, מעורר אותי לכתיבה.
וזה גם אקולוגי...

מדוע בחרת את השיר הזה?

זהו שיר שמשמיע משהו מהמייתו של הספר הרך הנולד, "שמש שקהלת לא ידע".

 

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل