דלת פתוחה

אִם הַדֶּלֶת נִשְׁאֶרֶת פְּתוּחָה

חוּץ בִּלְתִּי מְעֻמְעָם מִתְפַּלֵּשׁ בַּסָּלוֹן וְנִתְלֶה עַל קִירוֹת

מֵצִיץ לַמְּקָרֵר, מַפְרִיעַ לְכָל הַדְּבָרִים.

תִּיפוּף כַּדּוּר-רֶגֶל עִקֵּשׁ לְיֶלֶד וְקִיר

– גָּמִישׁ עַל קָשֶׁה –

מִצְטַיֵּד בְּאָקוּסְטִיקַת פַּח שֶׁל חֲדַר מַדְרֵגוֹת, נִתְקַל בַּפָּתוּחַ

נִשְׁכַּב עַל צִבְעֵי הַשָּׁטִיחַ בְּכֶתֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּפְנַאי.

הֶחְבֵּאתִי צְפִירוֹת מְכוֹנִית בַּמְּגֵרוֹת

לָבַשְׁתִּי חֶלְקִית עַל עֵירֹם

פְּנוֹת-עֶרֶב – פִּנּוֹת לַקָּפֶה נִתְקָפוֹת סִלְסוּלֵי צִפִּיָּה לִצְעָדִים

בְּקַלּוּת.

זוֹ הִיא!

שַׂקִּיּוֹת צוֹעֲקוֹת בְּיָדֶיהָ וְתִיק מְכֻתָּף לָהּ – וָתִיק בָּרְחוֹבוֹת

רְצוּעָה שֶׁל בָּהִיר עַל שִׁזּוּף מְסַמֶּנֶת מָקוֹם שֶׁנִּשְׁמַר לָהּ נַפְשָׁהּ

חוּץ פָּנָה וְנִכְנַס, בָּא אַתָּה כָּרָגִיל.

כָּל הַיּוֹם יֵשׁ עָלֶיהָ תָּמִיד חִיצוֹנִי

לִפְנֵי שֶׁ-

יָדָהּ, סַף, יָדִית וְלִסְגֹּר.

הַבִּפְנִים שֶׁ- אִתָּהּ כְּבָר אַחֶרֶת.

מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

הַחוּץ כְּבָר אוֹרֵב וּמַמְתִּין לְחֶשְׁבּוֹן תּוֹצָאוֹת

הֵיכָן שֶׁמְּנַקִּים סֻלְיוֹת מֵהַדֶּרֶךְ לַבַּיִת.

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

מרגע שלמדתי קרוא, הבנתי כי אני מוקף מילים שהן פתח לעולם דמיון שאין לו גבולות. היו ספרים בבית, גם ספרי שירה עברית ותרגומי שירה רוסית. קראתי מכל הבא ליד ולעין: ביאליק, טשרניחובסקי, שמעוני, מיקובסקי, יסנין...
משלי קרילוב היו ברוסית ואבא ניסה את ידו בתרגומים משלו, עוד בילדותי סייעתי לו לעתים במציאת מילים נרדפות לצורך השלמת חרוז.
אבי ניסה להשלים את משכורתו הדלה במכירת ספרי הוצאת "מסדה" מבית לבית, לכן עמדו לרשותי גם ספרי ההוצאה בטרם נמכרו. מלבד הספרים היו גם חוברות "עתידות", ירחון לבני הנעורים בעריכת אשר ברש. בכל גיליון הוקדש מקום גם לשירה איכותית. כשמצאתי גליונות ישנים בפח אשפה של אחד הבתים, הייתה זו מציאה רבת ערך.
לעתים חרזתי שירים לחברים ולחניכים בתנועת הנוער, אפילו כמה שירי גנאי על מורים, אך בשל לקות למידה התקשיתי בכתיבה מורכבת.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

כל מעשה אמנות נועד להנאת החושים – באמצעות מוּדעוּת לערכים ורגשות הנובעים מתפיסת החושים. עריכת המילים מבחינת משמעות, סדר ומקצב, בדרך הגורמת עונג למחשבה, היא אמנות נעלה.
החשיבה האנושית מאפשרת הנאה זו בשל היכולת המילולית המורכבת שהיא יסוד בסיסי במורשת האדם. הטקסט השירי המורכב באורח מיטבי, נושא גם מסר חינוכי, בהתאם לסוג השירה והערכים המיוחדים לה.
מקום מיוחד, מבחינת הנאה וערכים, שמור לשירי זמר ויצירות ווקאליות שבהם חל צירוף מילים ונעימה המעצימים זה את זה.

משורר\ת שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

פעם, בנעורי, ערב אחד על חוף אכזיב, ליד ביתו של אלי אביבי, צליתי דגים על גחלי מדורה ולידי ישב המשורר ע. הלל. היה זה אחרי שקראתי את "ארץ הצהרים" שלו, הייתי נרגש מאד. הוא נהנה מהדגים ומהמלח הגס שאספתי מבריכות סלע שיבשו. רוב הזמן שתק וחששתי להפר את שתיקתו שמא אטריד אותו.
היום, כשאני יודע יותר על שירתו, מעריך אותה, יודע על עיסוקו בתכנון נוף, תָמֵהַּ על הפסוודו-ביוגרפיה שיצר לעצמו בספר "טרוף טורף", הרבה הייתי רוצה לדעת.
גם מדוע מיעט לכתוב שירה – מלבד שירה לילדים.
אני מצטער שלא שאלתי מה שלא אוכל עוד לשאול.

היכן אתה כותב?

בשל לקות למידה (דיסקלקוליה) משמש לי המחשב ככלי כתיבה יחיד. למעשה התחלתי לכתוב רק לאחר שניתן לי מחשב במענק. אני מקליד באצבע אחת ובכל שיריי ישנו רק אחד שנכתב על מחברת. בעזרת המחשב אני מצליח גם לשמור על סדר יחסי ולמצוא את מה שכתבתי.

מדוע בחרת את השיר הזה?

נדמה לי כי הצלחתי כאן בהעברת תיאור מצבים ורגשות, באמצעים לשוניים מגוונים – בחירת המילים, דימויים, משקל, מצלול ומשמעויות... אפילו מעט משחק מילים והומור.
הסיטואציות החמימות מוכרות לקורא וסבורני כי אפשר להתחבר אליהן בנקל.

לדף של דודי בן עמי - סופ"ש שירה מספר 5

הזנת תוכן: 15.2.2013

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"